נראה כי אין תחום בישראל שלא חווה טלטלה קשה בשנה שחלפה מאז ה-7 באוקטובר. אחד התחומים הרגישים ביותר, כך נראה, הוא תחום החינוך. הקושי להעניק יציבות בתוך המסגרת החינוכית בתקופה של מלחמה הוא ברור, ולקושי זה מצטרפים הקשיים ש"סוחבים" ילדים וילדות ובני ובנות נוער רבים עוד מתקופת הקורונה והסגרים.
פרופ' אורית חזן מזכירה כי לצד אתגרים אלה, התקופה הנוכחית גם מייצרת הזדמנויות רבות לשיפור מערכת החינוך. פרופ' חזן, מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ועמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, תהיה אחת מהדוברות המרכזיות בכנס השנתי של אפיק באקדמיה שיתקיים ב-28 באוקטובר. תחום המחקר של פרופ' חזן הוא הוראת מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומדעי הנתונים. בתחומים אלה היא חוקרת תהליכים קוגניטיביים וחברתיים ברמת הפרט, הקבוצה והארגון, בבתי ספר תיכוניים ובארגונים שונים במשק. הרצאתה של פרופ' חזן בכנס של אפיק באקדמיה תעסוק במלחמה ובהזדמנויות שהיא מייצרת לחינוך בישראל.
"המלחמה הציפה בעיות קיימות ועמוקות במערכת החינוך – ועכשיו יש לנו הזדמנות לתקן". אומרת פרופ' חזן, "עם פרוץ המלחמה, למשל, נוצר מחסור חמור בעובדי בניין וחקלאות, והמשק הישראלי הבין כמה התלות בפועלים זרים ופועלים מהשטחים היא בעייתית. מציאות זו מאפשרת לנו לבחון לעומק את מערכת החינוך המקצועי, ולמצוא דרכים לשפרה כך שהיא תספק מענים נדרשים – הן מכיוון המעסיקים אבל גם, ואולי בעיקר – עבור ילדים ובני נוער רבים שמעוניינים במסלולים עיוניים המשלבים גם לימודי מקצוע. במילים אחרות, חינוך מקצועי למצוינים".
הזדמנות נוספת שהמלחמה יצרה לדבריה היא בתחום החינוך החרדי. "אחת המטרות המוצהרות של ממשלות ישראל היא שילוב האוכלוסייה החרדית באוכלוסייה בכלל ובחינוך הממלכתי בפרט, אך היא נתקלת בקשיים רבים למרות שקיים זרם חינוך ממלכתי חרדי – ממ"ח". לדברי פרופ' חזן, מאז פרוץ המלחמה רואים עלייה משמעותית בביקוש של הורים חרדים לשלב את ילדיהם בחינוך הממלכתי-חרדי. "עד היום הממ"ח היה זרם חינוך קטן בגלל התנגדות של המפלגות החרדיות, אך המלחמה הגבירה כנראה בקרב חלקים שונים בציבור החרדי את הרצון להשתייך לחברה הישראלית ולהיטמע בה. עלייה זו בביקוש מהווה גם היא הזדמנות חשובה לספק לעוד ועוד תלמידים ותלמידות חרדים לימודי ליבה וחיבור עמוק יותר לחברה הישראלית".
לצד הזדמנויות אלו, פרופ' חזן תדבר בהרצאתה גם על ההזדמנויות הארגוניות שיצרה המלחמה. אחת מהן היא הסדרת החקיקה הקשורה לסמכויות הרשויות המקומיות במצבי חירום. "במלחמה הנוכחית ראינו כי לקח זמן ארוך מדי עד שהילדים ובני הנוער המפונים שולבו במסגרות חינוך חדשות. חלק מהבעיה נבעה מכך שהנושא לא הוסדר, ובפועל, כל רשות מקומית עשתה מה שמתאים לה. יש לנו כעת הזדמנות לוודא שמצב כזה לא יקרה בשנית, ולהבטיח שבמצבי חירום תהיה רציפות חינוכית – שהיא כה חיונית בעיקר בישראל".
רוצות ורוצים לשמוע איזה עוד הזדמנויות הציפה המלחמה לשיפור מערכת החינוך? מוזמנות להירשם לכנס!
Comments