את הפעילות הענפה של פורום חולמו"ת (חוקרות, לומדות ומשפיעות) קשה לתמצת. חולמו"ת החל כיוזמה של פרופ' רחל ארהרד, יו"רית אפיק באקדמיה, וזו השנה הרביעית שבה הפורום פועל. כיום פעילות בו למעלה מ-80 חוקרות מכל האוניברסיטאות, במגוון רחב של אפיקי פעולה באמצעות צוותי פעולה המתמקדים בפיתוח חלופות לפרקטיקות סמויות המקפחות סטודנטיות וחוקרות.
מובילות כיום את פעילותו של פורום חולמו"ת ד"ר סתו רוזנצוויג, מהפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר ובית הספר לקיימות ושינוי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' מיכל שרון מהמחלקה למדעים ביומולקולריים במכון ויצמן וד"ר שרון גילאי-דותן מביה"ס לאופטומטריה ומדעי הראייה בפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח ע"ש גונדה באוניברסיטת בר-אילן.
פרופ' שרון היתה הראשונה מבין השלוש להצטרף לפעילות הפורום, הפועל במסגרת אפיק - פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות. "כל אחת מיועצות הנשיא לשוויון מגדרי באוניברסיטאות בחרה 2-3 נציגות שיגיעו למפגש הראשון של חולמו"ת, ואני הייתי אחת מאותן נציגות", היא מספרת. ד"ר רוזנצוויג הצטרפה בשנת הפעילות השנייה של הפורום, 2020, וד"ר גילאי-דותן ב-2021.
מה היתה המוטיבציה של כל אחת מכן להצטרף לפעילות של חולמו"ת, ובהמשך לקחת עליכן את ההובלה?
פרופ' שרון: "לאורך כל הקריירה שלי תמיד הרגשתי שיש אפליה כלפי נשים. תמיד הרגשתי שאם הייתי גבר, דברים היו הולכים יותר בקלות, וזה גרם לי לתסכול. במקום להישאר מתוסכלת וכועסת, החלטתי שאני הולכת להילחם בזה. הפעילות שלנו יחד כקבוצה למען מטרות משותפות נותנת המון כוח וסיפוק. דברים משתנים, אמנם בצעדים קטנים, אבל אולי הבנות והנכדות שלי ייהנו מסביבה פחות מפלה".
ד"ר רוזנצוויג: "כמי שלא מגיעה מתחום ה-STEM, הסביבה המקצועית שלי יותר מאוזנת. יש יותר נשים, ובנוסף, גם הגברים שמסביב, ברובם לפחות, שואפים להגברת השוויון. אבל למרות המחויבות הזו שלהם, הרבה פעמים הם לא בהכרח מרגישים את החסמים המבניים הקיימים. אני נתקלת לא פעם במשפטים כמו 'לא היו מועמדות מתאימות', או 'אין נשים שיכלו לדבר בכנס'. אני רואה חשיבות רבה בסביבה כזו לשיקוף של המציאות, להצבעה על החסמים ולפעולה לביטול שלהם. הצטרפתי לחולמו"ת כי יש בעיני חשיבות רבה לסיסטרהוד, לביחד. רציתי להיות במקום שיש בו משמעות אמיתית לכוח של נשים חזקות ומשכילות שרוצות ויכולות לשנות דברים".
ד"ר גילאי-דותן: "לאורך הקריירה שלי חוויתי כל מיני דברים שהיום אני מפרשת אותם אחרת, אבל בזמנו לא שייכתי אותם לאי שוויון מגדרי. לא הבנתי את זה ברמה של תהליכים וחברה. העלייה במודעות ובמעורבות שלי הגיעה מהבת שלי, שפעילה מאוד בתחום השוויון המגדרי בכל מיני קהילות. אני פעילה בעניין השוויון המגדרי בהקשר של יהדות, ומקדמת יהדות שוויונית בעיר מגורי, אבל לחולמו"ת הגעתי רק אחרי שראיתי את הגרפים על השיעור הנמוך של נשים בסגל האקדמי הבכיר שהדהימו אותי. החשיפה לנתונים האלו גרמה לי לרצות לקחת חלק בפעילות, לאו דווקא מתוך מצוקות אישיות, אלא מתוך אמונה במטרות הכלליות ומההבנה כי כשנשים פועלות יחד למען נשים – יש להן כוח אדיר. ובאמת, הפעילות המשותפת בחולמו"ת מאפשרת לי להכיר ולפגוש נשים מעוררות השראה".
הפעילות של הפורום מתפרסת על פני תחומים רבים, והחברות בו נחלקות ל-13 קבוצות עבודה שמטרתן לצמצם את הפער המגדרי הקיים במוסדות אקדמאיים. ביניהן, למשל, קבוצה העוסקת בתמיכה בחוקרות בתחילת דרכן, קבוצה העוסקת בהורות מגוונת, צוות המפתח מדד לאיבחון אקלים מגדרי ועוד.
בין שאר הנושאים שקידם הפורום מאז הקמתו הם תכנית "طريقُكِ الأكاديميّة דרכך האקדמית" - תכנית שנועדה לקדם דוקטורנטיות ערביות צעירות ומבטיחות שכעת נפתח המחזור השני שלה; יצירת מסד נתונים של תכניות לקידום ולגיוס חוקרות באוניברסיטאות בעולם; ניירות עמדה בנושאים שונים כמו שיפור תהליכי קידום ושיפור תהליכי גיוס; סדנה למנהיגות נשית באקדמיה ועוד.
בנוסף, הפורום פועל בנושאים נקודתיים, אד-הוק לטובת מטרות מסוימות. "יש כוח משמעותי לפורום נשי שפועל יחד", הן אומרות, "לעיתים כשאנחנו נתקלות בדברים שנוגדים את הערכים של קידום נשים אנחנו מתארגנות לפעולה מידית. למשל, לפני שנה ראינו שאף אישה לא קיבלה את פרס בלווטניק ונטען שזה בגלל שכמות המועמדות היתה נמוכה. יזמנו פנייה, עליה חתמו מאות חוקרות, והגישה שלהם השתנתה. הכוח הזה הוא לא רק בפעולות המצריכות תגובה מידית, הוא גם ברשת התמיכה שהחוקרות בו מייצרות, וההבנה שאם מישהי רוצה לשנות משהו, אם למישהי נעשה עוול – יש לה גב".
הבחירה בתחומי הפעילות מגיעה מהשותפות לפורום, הן מסבירות. "במפגש הראשון, עשינו תהליך חשיבה משותף והעלנו רעיונות לתחומי פעילות", מסבירה פרופ' שרון, "בהמשך כל משתתפת נרשמה לקבוצת עבודה שהיתה קרובה יותר לליבה. כיום כל קבוצה פועלת באופן עצמאי, עם רוח גבית ותמיכה של כולנו".
מה האתגרים הגדולים בפעילות של פורום חולמו"ת?
ד"ר רוזנצוויג: "כולנו נשות סגל שמחויבות למשרות תובעניות. רובנו בשלב בקריירה שבו אנחנו צריכות להקדיש זמן רב ומשאבים רבים למחקר. כשמוסיפים לזה חיי משפחה – קשה מאוד לשלב דברים נוספים. לכן, יש קבוצות פעילות שלא מצליחות להתגבש ולעבוד יחד בגלל הסיבה הזו וסיבות נוספות. אבל אלו שכן – מגיעות לתוצאות מאוד משמעותיות".
ד"ר גילאי-דותן: "אני חושבת, בנוסף, כי בעיקר בתקופה האחרונה, רבות ממי שפעילות בפורום פעילות גם בתחומים אחרים שמטרתם לעצור את הפגיעה המתהווה בנשים כחלק מההפיכה המשטרית, וגם זה מוסיף עומס".
מה הנקודות הבוערות ביותר בעיניכן כיום בהקשר של נשים באקדמיה?
ד"ר גילאי-דותן: "לפעול לתיקון המצב הזה שבו לא רואים נשים ברמות הגבוהות באקדמיה".
ד"ר רוזנצוויג: "מזה נגזר הכול. היעדר נשים בדרגות הגבוהות באקדמיה מחלחל לשאר התחומים, ואחר כך בא לידי ביטוי באופנים עליהם דיברנו - חוסר המודעות, אמירות מהסוג 'אבל אין מספיק מועמדות בתחום' ועוד. זה גם משפיע על הביטחון של נשים עצמן, על חוסר המוכנות של נשים, בהשוואה לגברים, לדבר בכנסים למשל, להתראיין לכתבה על נושא מסוים. לפעמים חוסר המוכנות נובע מכך שלמרות העובדה שאנחנו בשכבה שמודעת לעצמה ויש לה יכולות אנחנו עדיין המטפלות העיקריות, ואם הריאיון בטלוויזיה יבוא על חשבון החוג של הבת שלי – אני אחשוב פעמיים. כנראה יותר ממה שיעשו זאת גברים במעמדי".
פרופ' שרון: "מה שסתו אומרת זה נכון, אבל זה משהו שאנחנו צריכות לשנות בעצמנו. תקרת זכוכית באקדמיה זה משהו שהאקדמיה צריכה לפעול כדי לשנות".
ד"ר גילאי-דותן: "אנחנו לא באות להאשים אף אחד. המצב הוא תוצאה של הרבה תהליכים שחשוב לשנות. השינוי צריך להיעשות בכל שלבי החינוך, יש לייצר מציאות שנערות יאמינו בעצמן ויקבלו תמיכה. בנוסף, יש הרבה תפיסות שמושרשות עמוק מאוד, למשל שנשים הן אלו שצריכות לטפל בילדים, שגם אותן צריך לשנות. וכן – גם את האופן בו נשים תופסות את עצמן, את העובדה שלפעמים אנחנו מקטינות את עצמנו, בהשוואה לגברים. לא מזמן, למשל, פגשתי חוקרת שזכתה ב-3 מענקים של ה-ERC, כשהחמאתי לה היא אמרה 'היה לי מזל'. גבר לא היה אומר משפט כזה. התפיסה הזו, שאצל חלק ניכר מהנשים מאוד מושרשת, גם היא צריכה להשתנות".
Comments