הנהלת אפיק

ד"ר אפרת הרצברג דרוקר היא חברת סגל בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב.

מחקריה עוסקים באי שוויון מגדרי בשוק העבודה, בקשרי הגומלין בין עבודה למשפחה ובקשר שבין אי שוויון לדמוגרפיה של משפחות בישראל ובעולם.

דיקנית הרשות ללימודים מתקדמים וראש בי"ס בלום לתלמידי מחקר באוניברסיטת חיפה. כיהנה בעבר כראש ביה"ס למדעי הפסיכולוגיה. מחקריה עוסקים בבסיס המוחי למעורבות המערכת האנדוקנבינואידית בהפרעות פסיכיאטריות.

​

פרופ' עקירב היא זוכת מלגת אלון ובוגרת המחזור הראשון של תכנית "מובילים באקדמיה", התכנית הלאומית לפיתוח מנהיגות אקדמית.

חברת סגל במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מכהנת כסגן הדיקן למחקר בפקולטה למדעי ההנדסה. פרופ' שפירא כיהנה בעבר כראש המחלקה להנדסת מערכות מידע ותוכנה, וכיום היא בעלת קתדרה למערכות מידע על שם ויינשטיין. תחום המחקר של פרופ' שפירא עוסק בלמידה חישובית יישומית לתחומי דעת רבים כגון סייבר, מערכות המלצה רפואה וקרימינולוגיה.

פרופ' שפירא חוקרת וחברת וועדת ההיגוי של מרכז הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון ומובילה מחקרים שונים במעבדות דויטשה טלקום, ובמעבדה לקרימינולוגיה חישובית בשיתוף עם משטרת ישראל. 

חברת סגל במחלקה לביולוגיה ימית, בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה.

​

תחומי המחקר עוסקים במטאבולומיקה פונקציונלית, חקר התפקיד של מולקולות קטנות במערכות ביולוגיות, משמעות אקולוגית ופוטנציאל ליישום רפואי וביוטכנולוגי. המחקר מתמקד באצות, חיידקים והכימיה שביניהם, תוך שילוב של כלים אנליטיים ומולקולריים. 

חברת סגל בפקולטה לפיזיקה בטכניון. פרופ' שדמי היא פיזיקאית תאורטית
העוסקת בהבנת האינטראקציות היסודיות והחלקיקים היסודיים בטבע. 

​

מחקריה מתמקדים במקור השבירה של הסימטריה האלקטרו-חלשה, ובאספקטים של תורת השדות הקוונטית, ובפרט סופר סימטריה ואמפליטודות.

פרופ' אהרנסון-דניאל מכהנת כסגנית הנשיא לקשרים בין-לאומיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חברת סגל בבית הספר לבריאות הציבור שבפקולטה למדעי הבריאות וראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון.

מומחיותה היא באפידמיולוגיה של היפגעות ובפיתוח גישות וכלים חדשניים לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון. בין היתר, מטריצת בראל והכלי לאמידת החוסן הקהילתי הנמצאים כיום בשימוש נרחב בארץ ובעולם.

חברת סגל בחוג לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה ומכהנת כסגנית נשיא ודיקנית למחקר ופיתוח באוניברסיטה. פרופ' מארון חוקרת את המנגנונים העצביים של ויסות זיכרון של פחד וההשפעה של גורמים חיצוניים כגון חשיפה ללחץ/טראומה או מזון שומני על תהליכי ויסות זיכרונות של פחד.

בעבר כיהנה פרופ' מארון כ- 6 שנים כחברת ועדת תיכנון ותקצוב של המועצה להשכלה הגבוהה (ות"ת). עוד עמדה פרופ' מארון בראש ועדות נוספות של ות"ת כגון הוועדה להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית, הישגים להייטק ועוד. כמו כן כיהנה כראש חוג לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה.

פרופ' מארון הינה מלגאית של "מעוף", תוכנית שנועדה לקדם קליטת סגל ערבי במוסדות להשכלה גבוהה.

דיקנית הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע. תחום התמחותה הינו ראיה ממוחשבת, בינה מלאכותית, ולמידה עמוקה.

פרופ' אירני כיהנה כראש המועצה המדעית של מכון ויצמן בשנים 2013-2016 וכסגן יו"ר המועצה בשנים 2010-2013 ובין השיגיה הרבים ניתן למנות את הפרס ע"ש מריה פטרו (2016), פרס "Test of Time Award" ע"ש הלמהולץ (2017)

ופרס לנדאו בתחום האינטליגנציה המלאכותית (2019) ופרס רוטשילד בתחום המתמטיקה ומדעי המחשב (2021).

פרופ' מן המנין (אמריטה) במחלקה לפסיכולוגיה ובמרכז הרב-תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן.

תחומי ההתמחות המחקריים העיקריים: מוח ושפה, מוח ויצירתיות.

ראש המעבדה למוח ושפה במרכז הרב -תחומי לחקר המוח.

תפקידים קודמים באוניברסיטה: ראש המחלקה לפסיכולוגיה, יועצת לענייני מיגדר, סגנית הרקטור, רקטור.

חברת סגל  בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור נלווה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונש, אוסטרליה.

תחומי המחקר של פרופ' קרונפלד-שור  עוסקים בפיזיולוגיה אקולוגית ואבולוציונית. 

 פרופ' קורנפלד-שור  כיהנה כמנהלת אקדמית של הגן למחקר זואולוגי וכראשת בית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב וכעת היא חברה בוועד המנהל של האיגוד האירופאי לחקר שעונים ביולוגיים, ובין השיגיה הרבים נמנים מלגת פולבריט, רוטשילד, ואלון. 

לפרופסור קרונפלד-שור פעילות רחבה  בנושאי סביבה, ובין שלל תפקידיה חברות בוועד המנהל של החברה להגנת הטבע, בוועד העמותה לזואולוגיה בישראל, במליאת רשות הטבע והגנים ובמועצת עיר  מגוריה, גדרה.

חברת סגל במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן. תחומי המחקר של פרופ' אהרוני עוסקים באוריינות מידע ומדיה חברתית.

פרופ' אהרוני כיהנה כראש המחלקה למדעי המידע בין השנים: 2014-2019 ומכהנת החל מ-2019  כיו"ר אקדמי של מלמ"ד-המרכז לשירותי מידע דיגיטליים.

חברת סגל בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

 

פרופ' אורי חוקרת במכון למדעי הצמח והגנטיקה ותחום המחקר

שלה עוסק בגמישות ההתפתחותית בצמחים.

חוקרת ספרות עברית ותרבות ישראלית במחלקה לספרות ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה. מחקריה עוסקים ביחסים המורכבים בין ספרות לבין אידיאולוגיה, מרחב ואתיקה. מנדלסון מעוז מובילה פרויקט מחקר המשתמש בכלים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים למחקר הספרות העברית.

פרופ' עדיה מנדלסון מעוז היא בוגרת המחזור הראשון של "מובילים באקדמיה," התכנית הלאומית לפיתוח מנהיגות אקדמית. היא מכהנת כראש התוכנית לתואר שני בלימודי תרבות, ותעמוד בראש המרח"ב הדיגיטלי באוניברסיטה הפתוחה.

חברת סגל במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע.

כיהנה כראשת המחלקה לאימונולוגיה ונשיאת האגודה הישראלית לאימונולוגיה.

מכהנת עתה, כראש המערך לשוויון מגדרי ולקידום נשים במדע במכון.

תחומי המחקר של פרופ׳ שחר עוסקים במערכת החסון, עם התמקדות במנגנונים המווסתים את התחזוקה והתפקוד של תאי מערכת החסון וגם בחלבונים המווסתים את שווי המשקל העדין בין היצירה של התאים והתפקוד שלהם באדם בריא ובמחלות השונות.

בין הישגיה הרבים זכתה במלגת אלון, פרס טבע  ופרס האקדמיה הישראלית למדעים והיא מחזיקה במספר פטנטים לטיפול מחלות אוטואימוניות וסרטן.

חברת סגל בפקולטה למדעי החיים, בית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה וכן חברת בית ספר סגול למדעי המח , באוניברסיטת תל אביב ומכהנת  כראשת בית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה. 

תחומי המחקר של  פרופ' פנקס-קרמרסקי עוסקים בהבנת העברת סיגנלים בתוך תאים המובילים לחלוקה/מוות/שרידות וכן בחקר התהליך האוטפאגי  (תהליך בו התא מפרק מרכיבים עצמיים)  ומעורבות תהליכים אלה במחלות נוירודגנרטיביות ובמחלת הסרטן. 

חברת סגל בפקולטה למדעי החיים ובמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן ומופקדת הקתדרה ע"ש רפפורט למיקרוביולוגיה רפואית. 

מחקרה של פרופ' שריד עוסק בנגיפים בדגש על נגיפי הרפס ובפרט נגיף סרקומת קאפושי.

בין הישגיה נמנים מלגת אלון, פרס טאובנבלט למצוינות במדעי הרפואה

ופרס משה שילה למחקר מיקרוביולוגי.

פרופ' שריד כיהנה כיועצת הרקטור לקידום נשים ומכהנת כעת כדקנית ביה"ס ללימודים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן.

פרופ' תמר זילבר, חברת סגל בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.

במחקריה מתמקדת ביחסי הגומלין בין ארגונים ותהליכי התארגנות וסביבת המשמעות מערכות משמעות רחבות בתרבות ובחברה. ספרה האחרון Peace entrepreneurship (ביחד עם פרופ' עמליה אוליבר, ד"ר יוספה טביב-כליף, חנין מג'אדלה ותמי רובל ליפשיץ) עוסק ביזמי שלום ישראלים ופלשתינאים, וכיצד הם ממשיכים לפעול בתקווה למרות הסכסוך המתמשך.

מכהנת כעורכת בכתב העת-Academy of Management Journal

וכחברת הוועד המנהל של ה-European Group of Organization Studies.

כיהנה כראשת מרכז לייפר ללימודי מגדר באוניברסיטה העברית, וביחד עם מיכל ברק פיתחו סדנא להעלאת מודעות להטיות ממוגדרות וחסמים אחרים המעצבים את הקריירות האקדמיות של נשים וגברים. הסדנא מועברת לכל חברי.ות וועדות גיוס וקידום באוניברסיטה.