ספרים

בספר זה מתארת העיתונאית זוכת הפוליצר קייט זרניקה את מאבקן של 16 מדעניות ב-MIT, בראשן פרופ' ננסי הופקינס, שהובילו מאבק נגד הפליה מגדרית, תוך שימוש בכלים מדעיים.

חוקרות אלו, חשפו את דפוסי ההפליה המובנית ב-MIT, והובילו לכך שהמכון היוקרתי הודה כי נשים הופלו לרעה, והחל לנקוט בצעדים שונים לתיקון הכשלים. ספר זה מתאר את המאבק של אותן חוקרות, אך מזכיר שיש צורך בפעולות רבות נוספות.

הספר הסוקר את הפער המגדרי בפרסומים אקדמיים מדעיים - המיעוט יחסי של מספר נשים ברשימת החתומים על מאמרים (נשים כותבות בממוצע מאמר אחד פחות בשנה לעומת גברים), המיקום שלהן ברשימת הכותבים - מנתח את הסיבות לכך וכיצד פער זה פוגע באופן הקידום של נשים.

בספר זה מספקת החוקרת סקירה היסטורית המדגימה כיצד הודרו נשים מהקהילה המדעית לאורך שנים ומציגה את מחסומים הפריעו להן על מנת לשגשג בתחום זה. עוד בוחן הספר את ההתקדמות שהושגה בתחום זה לאורך השנים ומצביע על העבודה שעוד נדרשת להיעשות על מנת לצמצם את הפערים.

ספר זה הוא תוצר של למעלה מ-4 שנות עבודה, והוא כולל אסופת מאמרים של נציגות המדינות החברות בפרויקט CHANGE, המתייחסים להיבטים היישומיים בהתמודדות עם קידום שוויון והוגנות מגדרית במדע ובמחקר. בספר נוכחות מרשימה ובולטת של נשים מובילות באקדמיה הישראלית.

למרות שהמדינות הנורדיות נחשבות למובילות בקידום שוויון, בפועל, חוויותיהן של נשים בהן עומדות בסתירה לכך. הספר שם זרקור על חוויות החיים של נשים שעובדות בתחומי מחקר וחדשנות מונעי טכנולוגיה במדינות הנורדיות, ובוחן מדוע, למרות תכניות רבות, נשים ממשיכות להוות מיעוט במגזרים אלה. מוצגים ההבדלים והדמיון בין מדינות נורדיות שונות, וכיצד השינויים בתנאי שוק העבודה השפיעו על נשים במחקר ובחדשנות. בכך תורם הספר להבנת המנגנונים השומרים על מבנים מגדריים במחקר וחדשנות, מאקדמיה ועד תחומי הביוטכנולוגיה וה- IT.

למרות עשרות שנים של מאמץ לפתור את תת הייצוג לנשים בדרגים הבכירים באוניברסיטאות הנושא לא נפתר. 

בספר זה הכותבות מציעות גישה מעשית המתבססת על נתונים ליצירת מוסדות המטפחים ידע רלבנטי. בהתמקדות בתחומי STEM, שבהם הפער בייצוג בולט במיוחד ביותר, לורסן ואוסטין מתחילות בתיאור הצורך בגישה כלל מערכתית לשם יצירת שוויון מגדרי. 

באמצעות ניתוח של סיפורי הצלחה בקרב מכללות ואוניברסיטאות ספציפיות ברחבי ארה"ב, הן מציעות שתים עשרה אסטרטגיות בהן השתמשו המוסדות כדי ליצור סביבות עבודה כוללניות יותר המאפשרת לנשים להתקדם ולהצליח.

ספר זה מציע נקודת מבט חדשה על האופן שבו נשים באקדמיה בקנדה ממשיגות מחדש את מעמדן כנשות מקצוע. נבחנים אתגרים מרכזיים הקשורים בחייהן של חוקרות ונשות מקצוע בתחום ההשכלה הגבוהה, לרבות זהותן המקצועית, ציפיות מוסדיות, לקחים שנלמדו לאורך חוויות הקריירה שלהן בהשכלה גבוהה וניווט בין תפקידים מרובים. הספר מדגיש את החשיבות של רשתות תמיכה פורמליות ובלתי פורמליות כאחד. בכל פרק המחברת מציגה דוגמאות אותנטיות מחוויותיה כאישה באקדמיה, וממקמת את הנרטיב האישי שלה בתוך מחקרים קודמים בתחום. ביחד, הפרקים בספר מציידים את הקוראים בהבנה מעמיקה יותר של חוויותיהן של נשים בעולם האקדמי.

ספר זה מציע לבחון את הדינמיקה הרב-ממדית והמורכבת של יחסי כוח ופרקטיקות יומיומיות באקדמיה באמצעות המסגרת התיאורטית של אזרחות מגדרית. הספר מספק סקירת ספרות מקיפה ומציע תובנות בנושא דפוסי אי-השוויון המגדרי ופרקטיקות של אזרחות אקדמית מגדרית.

האם שיעור ההטרדות המיניות באקדמיה דומה לשיעורן בארגונים אחרים, גבוה או נמוך ממנו?

מי מטריד את מי? מדוע סטודנטיות שחוות הטרדה מינית אינן מתלוננות? האם יש לפרסם את שמו של פרופסור שנמצא אשם בהטרדה מינית? האם ללחוץ על הדוקטורנטית שהוטרדה מינית להגיש תלונה נגד המנחה שלה?

מהו תפקיד המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) במניעת הטרדות מיניות באקדמיה? האומנם הקרנת סצנות של מעשי אונס אלימים בחוג לקולנוע היא בגדר "חופש אקדמי"?

למי נתונה מחויבות הנציבה למניעת הטרדות מיניות: למוסד או למוטרדת? מהי השפעת הרשתות החברתיות על התמודדות הנהלות המוסדות עם ההטרדות המיניות?
שאלות אלה ורבות אחרות נבחנות לעומק בספר המקורי שנכתב על ידי פרופ' רחל ארהרד.

ייחודו של הספר בהתבוננות אינטרדיסציפלינרית – סוציולוגית, פסיכולוגית, היסטורית, משפטית, ארגונית, פוליטית – בתופעת ההטרדות המיניות באקדמיה. הפרספקטיבה הרחבה המוצגת בספר הינה בת יישום מעבר לאקדמיה, במוסדות ובארגונים שונים. מבנה הספר על שלושת שעריו מספק תבנית שלתוכה כל ארגון וארגון יכול לצקת את התכנים הייחודיים לו.

הספר מגביר את המודעות לאופן קבלת ההחלטות של נשים בתחילה ואמצע הקריירה האקדמית בנוגע ללימודים, עבודה ומשפחה והשפעתן על התקדמות הקריירה שלהן. 

בנוסף, הוא מציג זרזים וחסמים להצלחת נשים באקדמיה, בוחן את מועדוני הגברים ("The boy club") והשפעתם על קריירת הנשים באקדמיה, מספק מחקרי מקרה של פרופסוריות ומציע דרכים לתמיכה בהתקדמותן של נשים לדרגת פרופסור.

נשות ואנשי אקדמיה מקבלים מעט מאוד הכשרה שוטפת למתן תמיכה לדוקטורנטים. לאור זאת, ספר זה נותן מענה לצרכי מנחים  ומנחות פוטנציאליים ועכשוויים של דוקטורנטים,על ידי מתן הנחיות בנושא:

- עיסוק בתהליך בחירת החוקרים והתאמת ציפיות.

- זיהוי סגנון ההדרכה היעיל ביותר ותפקידך בעיצוב כישורי התלמידים.

- כיצד תוכלי לתרום להתקדמות התלמידים ולשיטות הרפלקציה שלך.

- תפקידך בשלבי הערכה אחרונים, וכיצד תמיכתך יכולה להגיע מעבר ללימודיהם.

באמצעות מגוון רחב של תיאורי מקרה רב תחומיים, תוכלו למצוא הנחיות בעלות ערך כיצד לתמוך בתלמידים שלכם ולהיות מוסמכים בתהליך.

בכדי לבחון את הסיבות והגורמים לגידול האיטי במספרן של הנשים באקדמיה, נבחנה בעבודת דוקטורט זו סוגיית האפליה באקדמיה וההטיות הסמויות של חברי הסגל כלפי נשים. השאלות המרכזיות הן: האם קיימות הטיות סמויות כלפי נשים בקרב מקבלי ההחלטות באקדמיה? מהן הדרכים בהן מוצגות האפליה וההטיה סמויה כלפי נשים? האם קיימים הבדלים בין ממוצע הפרסומים, הציטוטים, שיתופי הפעולה ומדד הציטוט של נשים וגברים באקדמיה הישראלית ואם כן, האם יש קשר בינם לבין תת-ייצוג והטיות סמויות באקדמיה? והאם קיימת הטיה סמויה בקרב דוקטורנטים כלפי נשים?