נלחמות בכמה חזיתות: ד"ר אפרת הרצברג-דרוקר מאוניברסיטת תל אביב, המתמחה בחקר אי שוויון מגדרי בשוק העבודה ובקשר שבין דמוגרפיה של משפחות ואי שוויון בהכנסות, הנחתה את המפגש שעסק במאמר שלה שכבר פורסם, ושיתפה בממצאי מחקר המתנהל בימים אלו.

המחקר הראשון עליו דיברה ד"ר הרצברג-דרוקר בדק האם וכיצד השתנו דפוסי התעסוקה של נשים וגברים במשפחות המנהלות משק בית משותף, בתקופת הקורונה במהלך הסגר הראשון. המחקר בדק מה קרה לשעות שהוקדשו לעבודות הבית השונות בתקופה זו - שגדלו משמעותית. מהמחקר עלה כי כאשר גברים צמצמו את שעות העבודה השבועיות שלהם, דבר זה לא שינה מהותית את שעות העבודה בבית. לעומת זאת, כאשר נשים צמצמו את שעות העבודה מחוץ לבית - הן העלו משמעותית את שעות עבודת הבית. לגבי טיפול בילדים - גם גברים וגם נשים העלו את שעות הטיפול בילדים כאשר צמצמו את שעות העבודה מחוץ לבית. מחקר ההמשך, שטרם פורסם, בודק האם וכיצד השתנתה חלוקת העבודה במהלך כל סגרי הקורונה ואחריהם. מהממצאים עולה כי חלוקת העבודה עמידה לשינויים. ברגעי משבר נשים נושאות יותר בנטל ונפגעות יותר בטווח הקצר, אבל לממצאים יש גם צד אופטימי לפיו אין אפקט ארוך טווח - לאחר תקופת הסגרים חלוקת העבודה חזרה להיות כפי שהיתה קודם לכן.

משחקות את המשחק הגברי: ד"ר תאיר קרזי פרסלר, מהתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, הנחתה את המפגש שעסק במאמר זה. ד"ר קרזי פרסלר חוקרת סוגיות שקשורות לסוציולוגיה של מגדר וארגונים בדגש על חוויות של כוח בקרב סובייקטים, במיקומים חברתיים שונים ובקונטקסטים ארגונים שונים. המחקרים שלה עוסקים במשמעויות של פרקטיקות ממוגדרות במקום העבודה ובמקום של הפרקטיקות האלו בשימור הסדר המגדרי בסביבות עבודה היפר גבריות.

המאמר בו דנה ד"ר קרזי פרסלר במפגש התמקד בחוויית הכוח בשדה הארגוני הצבאי, מנקודת מבטן של נשים ששירתו בצבא כקצינות זוטרות. המחקר בחן את האופן שבו הנחקרות יצרו לעצמן כוח, כדי לקבל ערך והכרה, ומדגים כיצד הנחקרות משתמשות לעיתים באותן המנגנונים שיוצרים את אי השוויון על מנת לייצר לעצמן ערך מקצועי.

עושות יותר, מתקשות להגיד לא: פרופ' לורי ר. וינגרט, פרופ' להתנהגות ארגונית ב- Tepper School of Business, Carnegie Mellon University, הנחתה את המפגש הזה שעסק בספרה. ממחקרים שעשו וסקרו פרופ' וינגרט והעמיתות שלה, המוצגים בספר, עולה כי נשים מתקשות להגיד לא למשימות שלא מקדמות את הקריירה שלהן. המחקרים מראים כי לא רק שנשים מתנדבות יותר לביצוע משימות שמקדמות את הארגון אבל לא את הקריירה האישית שלהן - הן גם מתבקשות לעשות יותר משימות כאלו בהשוואה למקביליהן הגברים. פרופ' וינגרט מיפתה את המשימות האלו והציגה כיצד הן באות לידי ביטוי בתחום האקדמי, את הסיבות לכך שנשים עושות יותר משימות אלו בהשוואה לגברים, ואיך העומס הזה משפיע על הנשים עצמן, ברמה האישית והמקצועית, וגם על הארגון. בנוסף, הציגה פרופ' וינגרט דרכי פעולה לשינוי המצב ברמה האישית וברמה הארגונית.

הדרך למימוש הפוטנציאל: פרופ' סיגל אלון הנחתה את המפגש שעסק במאמר זה. פרופ' אלון היא מופקדת הקתדרה לסוציולוגיה של ריבוד ואי-שוויון ע"ש זלמן וסימה וינברג, וראש המכון ב.י. כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל-אביב. המפגש עסק בשאלה מה נדרש על מנת להביא למימוש הפוטנציאל למצוינות אקדמית, הבנת האתגרים איתן מתמודדות דוקטורנטיות בהשוואה לדוקטורנטים ובמשמעות טיפוח הקריירה והסוציאליזציה האקדמית של העתודה המדעית של חוקרות.

תת ייצוג של נערות בלימודי המדעים ופרדוקס הבחירה החופשית: פרופ' הללי פינסון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב הנחתה את המפגש שעסק במאמר זה. פרופ' פינסון היא סוציולוגית פוליטית של החינוך, חברת סגל המחלקה לחינוך, ועוסקת במגוון סוגיות הבוחנות את תפקידי החינוך ובית-הספר בעידן של שינויים גלובליים. דפוסי השתתפות מגדריים במקצועות מדעיים בתיכון הוא אחד מנושאי המחקר המרכזיים שלה. המפגש עסק בתת הייצוג של נערות בלימודי המקצועות המדעיים, בחן כיצד הפער משתנה בקבוצות אוכלוסיה שונות בארץ, והאם פערים אלו הם אוניברסליים. עוד נבדק האם מסגרת של למידה בהפרדה מגדרית פותרת את הפער, על מנת להבין את הפרדוקס המתגלה בתוצאות המחקר.

ניאוליברליזם אקדמי ואיזון בין קריירה למשפחה: פרופ' מיכל פרנקל הנחתה את המפגש שעסק במאמר זה. פרופ' פרנקל, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מכהנת כראשת התוכנית ללימודים מתקדמים בלימודי ישראל בבית-הספר רטברג לתלמידים מחו"ל באוניברסיטה העברית. פרופ' פרנקל היא גם ראשת מכון אשכול לחקר החברה, הכלכלה והמדיניות בישראל, ושימשה בעבר כחברה במספר ועדות לאומיות לקידום שילובן וקידומן של נשים בעולם העבודה, ולשיפור השילוב בין עבודה ומשפחה. המפגש עסק בפיתוח והרחבת השיח בנושא איזון בית וקריירה בחייהן של נשים, ובפרט בראי הקריירה האקדמית. המשתתפות חלקו מנסיונן, הקונפליקטים הרבים והרצון להצליח להספיק הכל. הדיון תם ולא נשלם.

שיח של אי שוויון: פרופ' אורנה ששון-לוי הנחתה את המפגש שעסק במאמר זה. פרופ' ששון- לוי, מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה והתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, מכהנת כיועצת הנשיא להוגנות מגדרית באוניברסיטה. המפגש עסק בפיתוח והרחבת השיח במאמצים הנעשים למען קידום שיוויון מגדרי באקדמיה ומדוע מאמצים אלו אינם נושאים פרי. המשתתפות תיארו כיצד צעדים אלו באים לידי ביטוי בחייהן האקדמיים וכיצד היה כדאי לדייק את הצעדים מקדמי השיוויון באופן שישיג את המטרה.