מאמרים אקדמיים
Closing the scissor-shaped curve: Strategies to promote gender equality in academia/ Johanna A. Joyce, Slavica Masina, Liliane Michalik, Caroline Pot, Christine Sempoux, Francesca Amati (2024)
המאמר, שהתפרסם בכתב העת החשוב Cell, עוסק באי השוויון המגדרי המתמשך בתחומי ה-STEM, במיוחד בתפקידים אקדמיים בכירים. המחברות מתארות את ה-scissor-shaped curve המדגימה את הייצוג ההולך ופוחת של נשים בשלבים מתקדמים של הקריירה האקדמית. המחברות מדגישות את הצורך באסטרטגיות פרואקטיביות מבוססות נתונים, ברמה הלאומית והמוסדית, להשגת שוויון מגדרי, ודנות בהשפעות של הטיות מגדריות, סטריאוטיפים, אתגרי איזון בין עבודה לחיים ובחשיבות של סביבות אקדמיות תומכות. המאמר מדגיש את החשיבות של מעורבות גברים כבעלי ברית במאבק לצמצום פערים מגדריים ובהטיות מגדריות.
How we name academic prizes matters/ Katja Gehmlich, Stefan Krause (2023)
מחקר שבחן 9,000 פרסים מדעיים ומדליות, מעלה כי חוקרות זוכות בפחות פרסים באופן משמעותי כשאלו על שמות גברים. מרבית הפרסים/מדליות שנבחנו הם על שם גברים – 62%, בעוד ש-8% בלבד היו על שם נשים, 27% הוגדרו כניטרליים ו-3% נוספים כ-Gender mix.
המחקר הראה כי כאשר הפרס/מדליה הוא על שם גבר שיעור החוקרות הזוכות עמד על 12% בלבד, וכאשר הפרס/מדליה הוא על שם אישה שיעור החוקרות הזוכות בו עלה ל-47%. שיעור הנשים הזוכות בפרסים ששמותיהם היו ניטרליים עמד על 24%, ובפרסים ששמותיהם הוגדרו כ- Gender mixשיעור החוקרות הזוכות עמד על 32%.
On the trajectory of discrimination: A meta-analysis and forecasting survey capturing 44 years of field experiments on gender and hiring decisions/ Schaerer, du Plessis, Nguyen, van Aert, Tiokhin, Lakens, Clemente, Pfeiffer, Dreber, Johannesson, Clark, Gender Audits Forecasting Collaboration, Uhlmann (2023)
מחקר מטא אנליזה זה בחן הטיות מגדריות בתהליכי קבלה לעבודה לאורך 44 שנים ב-26 מדינות, ובמגוון תחומי עיסוק. מהמחקר עולה כי האפליה נגד נשים המגישות מועמדות למשרות שבהן מחזיקים גברים באופן מסורתי – ירדה משמעותית לאורך התקופה הנבחנת. לעומת זאת, ההטיה נגד מועמדים גברים שהגישו מועמדות למשרות בהן נשים מחזיקות באופן מסורתי - נשארה יציבה לאורך השנים. למרות הנתונים המעודדים האלו, החוקרים מזהירים מפני פרשנות של תוצאות אלה באופן המסיק כי הושג שוויון בתהליכי הקבלה לעבודה, וכי המאמצים להגדיל את שיעור העובדות בתפקידים הנתפסים כגבריים -אינו נחוץ יותר.
Exploring Gender Bias in Six Key Domains of Academic Science: An Adversarial Collaboration/ Stephen J. Ceci, Shulamit Kahn, and Wendy M. Williams (2023)
במאמר זה בודקים החוקרים הטיות מגדריות באקדמיה, בהסתמך על סקירה של מחקרים שונים מהשנים 2010-2020. בחינת ההטיות המגדריות נבדקה ב-6 תחומים: גיוס במסלול קביעות, דירוגי הוראה, פרסום מאמרים, שכר, קבלת מענקים ומכתבי המלצה. מהמחקר עולה כי קיים שוויון בין חוקרות לחוקרים בתחומים של קבלת מענקים, פרסום מאמרים ומכתבי המלצה. בתחום הגיוס במסלול קביעות התגלה כי נשים נהנות מיתרון על פני הגברים, ובשאר התחומים – שכר ודירוגי הוראה - היה פער לטובת הגברים. על אף הנתונים לפיהם בחלק מהתחומים לא נמצאו הטיות מגדריות הגורמות לאפליה של נשים, החוקרים מציינים כי הם מכירים בכך שגורמים מבניים חברתיים רחבים עשויים עדיין לעכב את התקדמותן של נשים באקדמיה.
Work like a girl: Redressing gender inequity in academia through systemic solutions/ Kelly-Ann Allen, Kerryn Butler-Henderson, Andrea Reupert, Fiona Longmuir, Ilana Finefter-Rosenbluh, Emily Levita Dsouza, Grace Mackie, Denise Chapman, and Marilyn Fleer (2021)
מאמר זה בוחן שוויון מגדרי על פני אמות המידה העיקריות בהן נבחנת הקריירה האקדמית, תוך התייחסות להשפעה של ההקשרים האישיים של נשים, תהליכים מערכתיים וחסמים תרבותיים המעכבים את התקדמות הקריירה. במאמר נדונים פתרונות מערכתיים מבוססי מחקר לשיפור שוויון מגדרי. מסקנות המחקר הן כי יש צורך בשינוי מערכתי גלובלי במערכת ההשכלה הגבוהה על מנת ליצור שוויון מגדרי בהזדמנויות תעסוקה, פיתוח קריירה והשתלבות בעמדות מנהיגות.
הפער בין המינים באקדמיה בישראל: בחינה אמפירית של רישום פטנטים במגזר האקדמי / שרון בר-זיו, מרים מרקוביץ-ביטון ואורית פישמן אפורי (2022)
במחקר זה, בחנו החוקרות באיזו מידה נשים לוקחות חלק בפעילות רישום פטנטים במגזר האקדמי. ממצאי המחקר חושפים כי שיעור השתתפותן של נשים בהגשת בקשות לרישום פטנטים הוא קטן ביחס לשיעור השתתפותם של גברים. שיעור זה הוא אף קטן יחסית בהשוואה לרמת ייצוגן בקרב הסגל האקדמי הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה בישראל בפקולטות הרלוונטיות. חשיבותו של המחקר בכך שהוא חושף כי אף במקום שבו נראה כי נשים הצליחו להשתלב בפעילות מקצועית ולקדם את השוויון בין המינים, קרי, התברגו לשורות הסגל האקדמי הבכיר בתחומי המדעים - גם שם עודנו קיים פער באופי ההשתלבות בפעילות האקדמית של נשים לעומת גברים.
Gender-diverse teams produce more novel and higher-impact scientific ideas/ Yang Yang, Tanya Y. Tian, Teresa K. Woodruff, Benjamin F. Jones and Brian Uzzi; PNAS, 2022
מחקר זה, שבחן למעלה מ-6.6 מיליון מחקרים מדעיים שפורסמו ב-20 השנים האחרונות, הראה כי תוצרים של צוותים מעורבים מגדרית הם חדשניים יותר ובעלי השפעה רבה יותר. מהמחקר עולה כי יתרונות אלו גדלים ככול שהיחס בין חוקרות לחוקרים בצוות הוא מאוזן יותר.
עוד עולה מהמחקר כי למרות שמספרם של הפרסומים של הצוותים המעורבים מגדרית גדל משמעותית בשנים הנבדקות, הוא עדיין נמוך.
COVID-19 impact on gender equality in research & innovation/ Policy Report
דו"ח של European Commission’s Expert Group מראה כי מגפת הקורונה החריפה את אי השוויון המגדרי בתחומי המחקר והפיתוח.
מהדו"ח, אותו ביצעה קבוצה בינלאומית של 12 חוקרים וחוקרות ממדינות שונות, עולה סגירת המוסדות האקדמיים בתקופת המגפה, טשטוש הגבולות בין בית ועבודה, היעדר הזדמנויות ליצירת נטוורקינג ועוד, פגעו בנשים ובקבוצות נוספות הסובלות מחוסר נראות. מספר מחקרים מראים ירידה בפריון האקדמי של חוקרות, בעיקר אלו בתחילת דרכן האקדמית. בנוסף, נטען בדו"ח כי לעתים קרובות התגובה של קהילת המחקר והפיתוח להתמודדות עם נושאים אלה הייתה עיוורת מגדרית.
הדו"ח כולל המלצות שעשויות למתן את ההשפעות הללו, לרבות באמצעות תכניות מימון ממוקדות והגדרה מחדש של קריטריונים להערכת מחקרים.
האם ההנחיה באקדמיה היא מוטית מגדר? הבדלים מגדריים בתמיכת המנחה בסטודנטים/ות לדוקטורט בפיסיקה/ יוסי ניר, מיטל עירן-יונה, שרון דיאמנט-פיק; מגדר, 2021
במחקר זה החוקרים התמקדו במערכת היחסים שבין המנחה לבין תלמידי ותלמידות דוקטורט בפיסיקה, תחום המאופיין בייצוג חסר משמעותי של נשים. הממצאים מלמדים על קיומה של הטיה מצד המנחים, הבאה לידי ביטוי במתן תמיכה שונה לפי מגדר. בעוד שסטודנטיות זוכות יותר מהסטודנטים לתמיכה ועידוד לשילוב ואיזון בין משפחה ועבודה, הסטודנטים הגברים זוכים לסיוע רב יותר מהמנחה בתחומים המכוונים לסלול את דרכם לקריירה אקדמית עצמאית, בתוך כך יצירת רשת קשרים מקצועית בתוך הקהילה וקבלת החלטות על המשך במסלול הפוסט דוקטורט.
Florian Holzinger and Helene Schiffbänker. "Good practices – smart practices? Reflections on gender equality initiatives in R&D organizations", 2012
במסגרת ה-working paper, סוקרים החוקרים והחוקרות של פרויקט Gendera מכשולים בדרך ליישום יוזמות לשוויון מגדרי בתחום ה-R&D, ועל גורמים המסייעים בהצלחת יוזמות כאלו.
Prof. Dr. Dr. h.c. Ute Frevert. "Women in science: developments and recommendations (2022)"
דו"ח זה בא לבחון את הסיבות לעובדה כי גברים עדיין שולטים בתחום המדעים והמחקר באקדמיה הגרמנית, וכי נשים עדיין סובלות מתת ייצוג משמעותי בעמדות הבכירות באקדמיה. קבוצת חוקרים וחוקרות מציגה בדו"ח את תמונת המצב הנוכחית, את ההתפתחות ההיסטורית של אי השוויון המגדרי, והיכן הושגה התקדמות. הדו"ח סוקר את הכשלים והמחסומים ומשלב המלצות כיצד ניתן להתמודד עמם.
Blair-Loy, Mary, Olga V. Mayorova, Pamela C. Cosman, and Stephanie I. Fraley. "Can rubrics combat gender bias in faculty hiring?." Science 377, no. 6601 (2022): 35-37.
קיימת הטייה לרעת נשים במסגרת גיוס עובדים, כולל באקדמיה במקצועות ה- STEM. שימוש בקריטריונים, כלי הערכה וכלים לקבלת החלטות מומלצים כפרקטיקה למניעת הטייה, למרות מיעוט הוכחות לאפקטיביות. במחקר זה נבחנה ההשפעה של שימוש בכלים הנ"ל במסגרת גיוס סגל במחלקה להנדסה, ונמצא ששיעור העסקת נשים גדל. עם זאת נמצאו עדויות להטייה מגדרית משמעותית בחלק מקטגוריות הניקוד ובהערות הכתובות של מעריכים. מומלץ להשתמש בכלים באופן אסטרטגי ככלי ללימוד עצמי עבור אוניברסיטאות במסגרת גיוס חוקרים וחוקרות.
Meho, Lokman I. "The gender gap in highly prestigious international research awards, 2001–2020." Quantitative Science Studies 2, no. 3 (2021): 976-989.
מחקר זה בחן פערים מגדריים בזכייה ב-141 פרסי המחקר הבינלאומיים היוקרתיים ביותר בעולם, ומצא שהם משמעותיים. לדוגמה, מתוך 3,445 מקרים, ב-2,011 זכו גברים ורק ב-262 זכו נשים. גם כאשר מתחשבים במספר הפרופסוריות מן המניין, הפער בין המינים נותר חסר פרופורציה במדעי הביולוגיה והחיים, מדעי המחשב ומתמטיקה. נמצאה מגמה דומה גם בנושא פרסומים.
Last, Katharina, Lilith Hübsch, Muge Cevik, Martin Wolkewitz, Sophie Elisabeth Müller, Angela Huttner, and Cihan Papan. "Association between women's authorship and women's editorship in infectious diseases journals: a cross-sectional study." The Lancet Infectious Diseases (2022).
המאמר בוחן אי שוויון מגדרי באקדמיה, בתחום הרפואה, כולל בפרסום מאמרים בכתבי עת. נמצא ששיעור הנשים העורכות משפיע על שיעור הנשים המופיעות ככותבות אחרונות וכותבות ראשונות במאמרים המתפרסמים בכתבי העת למחלות זיהומיות. ניכר שיש צורך במדיניות מתקנת כדי להגדיל את ייצוג הנשים בקרב העורכים.
Walters, Cyrill, Armand Bam, and Philippa Tumubweinee. "The precarity of women's academic work and careers during the COVID-19 pandemic: A South African case study." South African Journal of Science 118, no. 5-6 (2022): 1-8.
מאמר זה מתמקד בחוסר ביציבות שנשים אקדמאיות חוו במהלך מגפת הקורונה.
Ross, Lindsay, Catherine Hassett, Peter Brown, Elizabeth Spurgeon, Rachael Mathew, Gabriella Bal, Muhammad Shazam Hussain, Amarilis Martin, Julie K. Silver, and Mary Rensel. "Gender Representation Among Physician Authors of American Academy of Neurology Clinical Practice Guidelines." Neurology (2022).
מאמר זה זיהה תת ייצוג של נשים רופאות ככותבות ב-American Academy of Neurology (AAN) Clinical Practice Guidelines (CPGs). הדבר פוגע הן באיכות הטיפול והן בהזדמנויות מקצועיות של נשים.
Mansour, Hani, Daniel I. Rees, Bryson M. Rintala, and Nathan N. Wozny. "The effects of professor gender on the postgraduation outcomes of female students." ILR Review 75, no. 3 (2022): 693-715.
למרות שנשים הן 50% מבעלי תואר ראשון במקצועות ה STEM, הן פחות מ-30% מהמדענים והמהנדסים. מחקר זה בוחן את ההשפעה החיובית של ליווי על ידי פרופסריות, על בחירת המקצוע והמשך לימודים במסגרת תואר שני של סטודנטיות.
Kruse, Sharon. "“I am the Chair”: Women and Department Leadership in the Academy." In Frontiers in Education, p. 60. Frontiers.
נשים מעטות מחזיקות בתפקידים בכירים באקדמיה. רבות חוות את "תקרת הזכוכית" ו"צוק הזכוכית" ומוצאות עצמן לכודות בתפקידים ניהוליים ברמה נמוכה, ללא תמיכה, ועם חוסר ייצוג בוועדות ובפורומים של מקבלי החלטות. מחקר איכותני זה חקר את חוויותיהן של עשרים נשים בתפקיד ראש מחלקה ומצא כי הן ממשיכות להתמודד עם אתגרים מגדריים ומחסומים גדולים. המאמר מציע המלצות לשינויים מבניים ותרבותיים.
Castelao-Huerta, Isaura. "The discreet habits of subtle violence: an approach to the experiences of women full professors in neoliberal times." Gender and Education 34, no. 2 (2022): 216-230.
מאמר זה בוחן את האלימות הסמויה שחוות פרופסוריות מן המניין באוניברסיטה הלאומית של קולומביה (NU) תחת מדיניות ניאו-ליברלית. מתוך ראיונות חצי-מובנים עולה שהאלימות נובעת מ: (1) פגיעה מוסרית (המערכת הניאו-ליברלית שוכחת אותן; קנאה; הכפשה), ו-(2) שיבוש בביצועים האקדמיים (עומס בעבודה; "גניבת" סטודנטים לתארים מתקדמים). הממצאים מצביעים על כך שחייהן של הפרופסוריות הושפעו מחוסר בכספים ובתחרות מול עמיתים. בנוסף הטיפול בבית מוביל לנטל כפול, המקשה על עמידה בסטנדרטים של פרודוקטיביות ניאו-ליברלית. כך, מדיניות ניאו-ליברלית מחזקת תפקידי מגדר וסטריאוטיפים המביאים לתנאים לא שוויוניים לנשים באקדמיה.
Beidas, Rinad S., Peggy A. Hannon, Aimee S. James, and Karen M. Emmons. “Advancing gender equity in the academy.” Science Advances 8, no. 13 (2022): eabq0430.
מאמר זה מציג את תחום ה-implementation science ואת סט הכלים שהוא מציע להפחתת הפערים המגדריים באקדמיה.
Roos, Hannelore, Jelle Mampaey, Jeroen Huisman, and Joost Luyckx. "The failure of gender equality initiatives in academia: Exploring defensive institutional work in Flemish universities." Gender & Society 34, no. 3 (2020): 467-495.
מאמר זה מציע ניתוח שיח ביקורתי של מסמכי מדיניות בנושא מגדר של חמש האוניברסיטאות בהולנד ומדגים שבבסיס המוסדות קיימת התנגדות לשוויון מגדרי. כך, שחקנים ארגוניים רבי עוצמה משתמשים בממד הזמן כדי להאט את קצב השינוי.
Michelle Ryan. “To advance equality for women, use the evidence.” Nature 604, 403 (2021).
שלוש הטעויות שאוניברסיטאות עושות כשהן מנסות לשפר את השוויון המגדרי.
Hofstra, Bas, Vivek V. Kulkarni, Sebastian Munoz-Najar Galvez, Bryan He, Dan Jurafsky, and Daniel A. McFarland. "The diversity–innovation paradox in science." Proceedings of the National Academy of Sciences 117, no. 17 (2020): 9284-9291.
האם פרדוקס הגיוון מתקיים גם באקדמיה, כך שמחד גיוון מוליד חדשנות, ומאידך למיעוטים עצמם יש קריירה פחות מצליחה בארגונים שבוחרים להגדיל גיוון? במאמר זה נמצא שחברי סגל מקבוצות אתניות מגוונות מייצרים יותר חידושים מדעיים, אבל התרומה שלהם נתפסת כמופחתת ופחות משמעותית. הדבר מעיד על כך שייתכן שיש שכפול לא מוצדק של ריבוד גם במסלול קריירה אקדמית, המבטל את תפקידו של הגיוון בחדשנות ומסביר חלקית את תת הייצוג של קבוצות מסוימות באקדמיה.
Fox Tree, Jean E., and Jyotsna Vaid. "Why so Few, Still? Challenges to Attracting, Advancing, and Keeping Women Faculty of Color in Academia." Frontiers in Sociology (2022): 238.
נשים אקדמיות לא לבנות בארצות הברית סובלות מתת-ייצוג, והן בולטות בהיעדרן בדרגים בכירים, במיוחד באוניברסיטאות מחקריות. להעדר זה יש השפעה גם על הדורות הבאים של חוקרות. מהם החסמים שמונעים כניסה, קידום ושימור של נשים לא לבנות באקדמיה? מאמר זה סוקר מחקרים אמפיריים המתעדים פערים בהערכת המחקר וההוראה המשליכים על גיוסן וקידומן. שינוי משמעותי בייצוג, בשוויון וביוקרה של סגל הנשים הלא לבן מחייב מתן לגיטימציה לחוויותיהן, תמיכה והערכת המחקר שלהן, יצירת הזדמנויות להכרה מקצועית ולקידום שלהן, ויישום פעולות מתקנות לשיטות הערכה בלתי צודקות.
“Gender balance at Nature Conferences: an update.” Nature 600, 360 (2021).
יצוג והשתתפות נשים בכנסים מדעיים השתפר ב-Nature, אבל יש עוד הרבה לעשות.