חדשות מהאקדמיה

החוקרות שזכו במענק הן: פרופ' מיכל אירני, דיקנית הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע (וחברה בוועדה המייעצת של אפיק באקדמיה); פרופ' אירית דינור, חוקרת במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע; פרופ' ג'קי שילר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון; ופרופ' מארן ניהוף, חוקרת בחוג למחשבת ישראל בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית.

לראשונה מאז הקמת הפקולטה לניהול ב-1965 עומדת כעת אישה בראשה. פרופ' שטיינהרט, שתחליף את פרופ' דן עמירם, כיהנה בשנתיים האחרונות כסגנית הדיקן. פרופ' שטיינהרט היא חוקרת בתחום השיווק ומומחית להתנהגות צרכנים ומופקדת על הקתדרה לאתיקה בעסקים על שם אירווין וג'ויס אברמוביץ.
ברכות!

פרופ' ציגלר, פרופסורית מן המניין במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, זכתה בפרס רוטשילד על פרסומים מקוריים וחשובים במתמטיקה.
פרס רוטשילד הוא פרס מיסודה של קרן יד הנדיב, אשר יוסד במטרה לתמוך, לעודד ולקדם את המדעים ואת מדעי הרוח בישראל. הפרסים מוענקים כאות הוקרה על פרסומים מקוריים וחשובים במגוון תחומי ידע.

סראב אבורביעה-קוידר, הפרופסורית הראשונה בחברה הבדואית, וסגנית נשיא למגוון והכלה באוני' בן גוריון ושייפא אלסאנע-אלהוזייל, הסטודנטית הבדואית הראשונה באונ' בן גוריון, פעילה חברתית ומנהלת שירותי רווחה בלקייה - נפגשו לדבר על חופש, הקרבה והגשמה בחברה פטריאכלית ומסורתית

לרגל יום האישה הבינלאומי בדק Times Higher Education את רשימת 200 האוניברסיטאות המובילות בעולם ומצא כי בראשות 50 מהן עומדות נשים. זוהי עלייה לעומת השנה שעברה אז עמדו נשים בראשות 48 מוסדות בלבד. ומה קורה בישראל? מאז פרישתה של פרופ' מימי אייזנשטדט מתפקיד נשיאת האוניברסיטה הפתוחה אין אף לא אישה אחת בראשות האוניברסיטאות.

פרופ' דנה רון גולדרייך מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב התקבלה כעמיתה לאגודה הנחשבת לאחת האגודות המובילות בתחום חקר מדעי המחשב בעולם, בזכות מחקריה בתחום חקר אלגוריתמים.
פרופ' גולדרייך היא חוקרת מוערכת בעלת שם עולמי בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב שייסדה את תחום בדיקת תכונות מדגמית (Property Testing). היא עוסקת בתכנון וניתוח אלגוריתמי קירוב תת-ליניאריים.

אורלי שדה היא פרופ' למימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים וראש הקתדרה למנהל עסקים על שם Albertson-Waltuch. תחומי המחקר העיקריים של פרופ' שדה הם מימון התנהגותי וניסויי, מבנה שווקים פיננסיים, פינטק ומימון המונים. פרופ' שדה זכתה במענקי מחקר ופרסים רבים על מחקריה, ביניהם הקרן הלאומית למדע, Coller Senior Award winner, פרס נשיא האוניברסיטה העברית ע"ש אייב גריי, מענקי מחקר של הביטוח הלאומי, מענקי מחקר מה- Pension Research Council/TIAA Institute מ- Think Forward Initiative ומענק יישום-פינטק Yissum-Fintech ועוד.

הניגוד הבוטה בין היחס שקיבל ברס מעמיתיו לפני ואחרי שהתחיל להזדהות כגבר עשוי להסביר למה נשים כה מעטות מגיעות למשרות בכירות בעולם המדע

שתי חוקרות בכירות מופיעות ברשימת "מובילות 2024" של עיתון כלכליסט. העיתון הרכיב רשימה של נשים מתחומים שונים המשנות את ישראל. פרופ' רות הלפרין־קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר אילן, מופיעה ברשימה בזכות חלקה המשמעותי בהכרה של העולם בפשעי המין שביצע חמאס ב-7 באוקטובר.
פרופ' שולמית לבנברג, ראש המעבדה לתאי גזע והנדסת רקמות בפקולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון, נכנסה לרשימה בשל היותה מייסדת "אלף פארמס", שהפכה לחברה הראשונה בעולם שמקבלת אישור לשווק בקר מתורבת.

פרופ' בת שבע כרם, חברת הוועד המנהל של אפיק באקדמיה וחברת סגל בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה העברית, קיבלה Honorary membership for long life contribution to genetics and genomic research מטעם החברה הישראלית לגנטיקה. פרופ' כרם קיבלה את התואר בכנס השנתי של החברה הישראלית לגנטיקה, בו היה ייצוג נשי מרשים של חוקרות - 7 מתוך 13 מציגים.

פרופ' דודוביץ הצטרפה לפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן ב-2007 כחוקרת בכירה. קבוצת המחקר של פרופ' דודוביץ חוקרת תופעות אולטרה מהירות בטבע. בעבר היא זכתה בפרס מיכאל ברונו, פרס קריל, פרס ויצמן למדעים מדויקים ועוד.

פרופ' דניאלה רווה הפכה ב-1 בינואר לדיקנית הראשונה בתולדות הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. פרופ' רווה, בוגרת הפקולטה, סיימה את לימודיה בפקולטה בהצטיינות, השלימה בה את התואר השני והדוקטורט. פרופ' רווה עוסקת באירואלסטיקה – הממשק בין כוחות אווירודינמיים למבנים גמישים

הפרס, הניתן לחוקרים מתחת לגיל 50, הוענק לפרופ' דפנה לנגוט ראש המעבדה לארכיאובוטניקה וחקר הסובב הקדום באוניברסיטת תל אביב, פרופ' טלי קריסטל מהחוג לסוציולוגיה ומדעי הרוח באוניברסיטת חיפה ופרופ' עירן הלפרין, פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

11 חוקרות וחוקרים ישראלים זכו במענקים שנועדו להוכיח היתכנות ולקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור. החוקרות הזוכות הן: ד"ר עינת שגב ממכון ויצמן למדע, פרופ' רחלה פופובצר מאוניברסיטת בר אילן ופרופ' ורד פדלר-קרוואני מאוניברסיטת תל אביב.

ההכרזה על בחירה של פרופ' לבנברג תתקיים בוועידה השנתית של האקדמיה הלאומית האמריקאית לממציאים – NAI - שתיערך ביוני 2024 בצפון קרוליינה.
פרופ’ לבנברג, מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, היא חוקרת בעלת שם עולמי בהנדסת רקמות, שפיתחה טכנולוגיות ליצירת רקמות להשתלה באזורים פגועים בשריר, בלב, בעצם ובחוט השדרה. במהלך השנים זכתה פרופ’ לבנברג בפרסים רבים ובהם פרס ברונו ופרס רפפורט, רשמה עשרות פטנטים והקימה כמה חברות הזנק. היא הייתה נשיאת האגודה הישראלית לתאי גזע ועד לאחרונה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית. השנה היא נבחרה כעמיתה במכון האמריקאי להנדסה רפואית וביולוגית (AIMBE).

פרופ' חגית מסר ירון, מהפקולטה להנדסה ע"ש פליישמן באוניברסיטת תל אביב, זכתה במדליית IEEE (Institute of Electrical and Electronics Engineers) על הישגים יוצאי דופן ביישום טכנולוגיות לשיפור הסביבה ובטיחות הציבור. המדליה הוענקה לפרופ' מסר ירון על תרומתה למיפוי וחישה של הסביבה על ידי שימוש ברשתות תקשורת אלחוטיות.

הזוכות במענק הן: פרופ' אילנית גורדון מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, פרופ' מיכל לסקס מהמחלקה לכימיה מולקולרית ולמדע חומרים, הפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, פרופ' קתרינה ליגת מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית ופרופ' סיגל זלכה-מנו מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.
ברכות!

פרופ' בר אשר סיגל תחליף את פרופ' לימור אהרנסון-דניאל שתסיים את כהונתה בסוף השנה האזרחית. פרופ' בר אשר סיגל היא חוקרת תלמוד, חברת סגל במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן בבן-גוריון.
פרופ' אהרנסון-דניאל כיהנה בתפקיד בחמש השנים האחרונות ובמהלך כהונתה התפתחה משמעותית הפעילות הבינלאומית ומספר הסטודנטים הבינלאומיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כמעט והוכפל. פרופ' אהרנסון-דניאל תשוב לעמוד בראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון אותו הקימה באוניברסיטה בשנת 2010.

הפרס יוענק לפרופ' גולדין, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת הארוורד, על תרומתה לידע בנושא נשים בשוק העבודה. "הבנת תפקידן של נשים בשוק העבודה חשובה לחברה. הודות למחקר פורץ הדרך פרופ' גולדין, אנו יודעים כעת הרבה יותר על הגורמים הבסיסיים ועל אילו חסמים ייתכן שיהיה צורך לטפל בעתיד", נאמר בנימוקים לבחירה.

פרופ' יונינה אלדר ממכון ויצמן למדע היא בין הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2023. הפרס ניתן כאות הוקרה והערכה למדענים, לאנשי אקדמיה ולאנשי תרבות על מצוינותם, תרומתם והשפעתם על המחקר, המדע, האמנות וחיי התרבות בישראל.
פרופ' אלדר זכתה בפרס בתחום חקר מתמטיקה. פרופ' אלדר היא פרופ' להנדסת חשמל בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע, והיא מן החוקרות הבולטות בעולם בתחום דגימת אותות. פרופ' אלדר היא ראש הוועדה להוגנות מגדרית של המל"ג, מיוזמות תכנית "קו המשווה" של הות"ת וחברה באקדמיה הישראלית למדעים.

נציגות האקדמיה בדירוג הן: פרופ' טובה מילוא מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן למדע, פרופ' מונא מארון מאוניברסיטת חיפה, פרופ' אירית שגיא ממכון ויצמן למדע וד"ר כרמה בן יוחנן מהאוניברסיטה העברית

הדו"ח מייחס חשיבות למקומן של נשים בוועדות קידום במוסדות האקדמיים – ובייחוד להימצאותן בתפקיד יו"ר הוועדות - בהקשר לקידום שוויון מגדרי באקדמיה. על פי הנתונים המוצגים בדו"ח בשנים תשע"ח (2017-2018)–תשע"ט (2018-2019) השיעור הממוצע של נשים מבין יו"ר ועדות הקידום באקדמיה היה 25% ובתחום החקלאות לא היתה אף לא יו"רית אחת בראש ועדת קידום.

פרופ' יעל השילוני-דולב, חברת סגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, מחליפה את פרופ' הללי פינסון שכיהנה בתפקיד היועצת למעלה משנתיים, וסיימה קדנציה מוצלחת ומלאה בעשייה.

פרופ' אילנה גוזס היא פרופסור מן המניין לביוכימיה קלינית, מופקדת הקתדרה ע"ש לילי ואברהם גילדור לחקר גורמי גידול, ראש המעבדה ע"ש אלטון לנוירואנדוקרינולוגיה מולקולרית, חברה בחוג לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה בפקולטה לרפואה ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. בעברה שמשה כראש מרכז-על ע"ש אדמס לחקר המוח באוניברסיטת תל אביב וכנשיאת העמותה הישראלית לחקר המוח.
מחקריה של פרופ' גוזס עוסקים במבנה המולקולרי של המוח, בדגש על מציאת סממנים ביולוגיים ומציאת תרופה לאוטיזם, למחלת אלצהיימר ולסכיזופרניה.
באחרונה זכתה פרופ' גוזס לכתבת פרופיל בכתב העת הנחשב European Journal of Neuroscience.

פרופ' אפרת שדמי ופרופ' אנה זיסברג מהחוג לסיעוד בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה הן חלק מקבוצת מחקר של 22 ארגונים שותפים מ-12 מדינות, שקיבלה את המימון במסגרת תכנית המענקים האירופאית HORIZON HEALTH 2023. המחקר שמקדמת הקבוצה נועד לסייע בצמצום תחלואה כרונית בקרב זקנים.
במסגרת המחקר ימפו פרופ' שדמי ופרופ' זיסברג את המדיניות, החוקים, והפרקטיקות הקיימות כיום המפחיתות את התופעה של הזדקנות עם תחלואה מרובה במדינות ובמערכות הבריאות והרווחה באירופה. על בסיס מיפוי זה יובילו החוקרות תהליך של יצירת המלצות למדיניות כלל אירופאית בנוגע לאופן בו יש לפתח ולשלב טכנולוגיות בריאות ולהתאים את התשתיות ותהליכי הטיפול כך שיתמכו בצמצום השפעת צבירת התחלואה לאורך החיים.

פרופ' כרמית לוי המחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, זכתה במענק ה-ERC.
פרופ' לוי עוסקת במחקר רב-תחומי המתמקד באינטראקציות בין תאי הסרטן למיקרו-סביבה ובגילוי מולקולות מיקוד חדשות שעשויות להפריע לאינטראקציה שבין המארח לגידול. במחקרה הנוכחי, עבורו היא זכתה במענק, פרופ' לוי זיהתה גורמים חדשים המופרשים מהסרטן והמהווים הפרעה פיזית ליעילות תאי המערכת החיסונית בזמן תקיפת הגידול.
מאז הקמת צוות המחקר שלה, קיבלה לוי את פרס ERC Consolidator, את פרסי הצטיינות של הרקטור והדיקן בהוראה, ואת פרס חוקר המלנומה הצעיר הבינלאומי של האגודה העולמית לחקר המלנומה.

פרופ' מונא חורי-כסאברי מהאוניברסיטה העברית היא בין מקבלי "עיטור הנשיא" לרגל שנת ה-75 לעצמאות ישראל. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, יעניק בטקסט מיוחד שייערך בספטמבר את העיטור ל-13 אנשים ש"תרמו תרומה יוצאת דופן למדינה ולעם היהודי".

שלוש חברות חדשות התווספו לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים המונה כעת 149 חברות וחברים. האספה הכללית של האקדמיה בחרה ב-8 חברות וחברים חדשים, ביניהם: פרופ' מיכל אירני, דיקנית הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע ומהוועדה המייסדת של אפיק באקדמיה; פרופ' לאונה טוקר, פרופ' אמריטה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' שרה סטרומזה, פרופ' אמריטה בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

פרופסור אורנה ששון-לוי, יועצת הנשיא להוגנות מגדרית באוניברסיטת בר-אילן, מונתה לנציבה למגדר ומגוון באוניברסיטה. פרופ' ששון-לוי, פרופסור מן המניין בבר-אילן, מרצה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן, משמשת כיועצת הנשיא להוגנות מגדרית מ-2020.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי שיעור הנשים בסגל הבכיר באוניברסיטאות עלה משמעותית בין השנים תשס"ו (2005-2006) לתשפ"ג (2022-2023), אם כי עדיין רחוקה הדרך לשוויון מגדרי.