Acerca de
אפיק באקדמיה
סיכום כנס ההשקה
שיווין מגדרי באקדמיה:
עבר, הווה, עתיד
19.09.22
מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל אביב
חברות ושותפות יקרות,
כנס ההשקה של הפורום שלנו היה מרגש מאד וריחפה בו אוירה של התרוממות רוח. סוף כל סוף החוקרות באוניברסיטאות התאחדו והפכו לגוף בעל פוטנציאל השפעה על שינוי עמוק במבנה המגדרי של האוניברסיטאות. האולם היה מלא מפה לפה בכ-200 חוקרות בכול מנעד הגילים ותחומי המחקר: מחוקרות שכיום הן אמריטיות ועד החוקרות צעירות המתמודדות עם האתגרים של פיתוח קריירה. המוטיבציה של כל כך הרבה חוקרות שהשתתפו בכנס (ושל חוקרות שנבצר מהן להשתתף) הינה המנוע והדלק של פעילות אפיק באקדמיה – בסולידריות, באחריות הדדית תוך התמקדות בעשייה מדויקת בגבולות הגזרה שהצבנו לעצמנו.
מהלך הכנס
ראשון עלה לברך פרופ' יוסי מקורי, ראש ות"ת שסיפר על מחויבתו לקידום נשים באקדמיה. בתוך כך הוא בישר על תיקצוב בפורמט ייחודי שיאפשר תת-התמחות לרופאות צעירות שאינן יכולות לצאת לשם כך לחו"ל.
פרופ' עידית תשובה, סגנית יו"ר מל"ג, בירכה את הפורום והדגישה כי על מנת לשנות את המבנה המגדרי של הסגל באוניברסיטאות נדרש שינוי עומק בהבניה התרבותית שלנו. בהמשך האירה את הצורך באיזון ההתאמות למסלול חייהן של נשים, ולוודא כי ההתאמות לא יעכבו אותן, ובפועל יפגעו בקידומן.
פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, בירך, חיזק ובישר בגאווה כי לאחרונה בסבב בחירת חברים חדשים לאקדמיה נבחרו 5 מדעניות ו-5 מדענים, שוויון מספרי מבורך.
בצד המברכים טרחו והשתתפו בכנס פרופ' אורי סיוון נשיא הטכניון, פרופ' מימי איזנשטט נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' אמנון אלבק, רקטור אוניברסיטת בר אילן, פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' אלברט פנחסוב, רקטור אוניברסיטת אריאל, פרופ' אסף מידני, חבר המל"ג, פרופ' עמנואל טרכטנברג לשעבר יו"ר ות"ת, פרופ' רוני שי לשעבר רקטור אוניברסיטת ת"א ועוד. השתתפותם של חברים מכובדים אלו בכנס מעידה על הכרה בפורום וביטוי של הרצון והנכונות לשיתוף פעולה הדוק עם אפיק ועל כך מלוא הערכתנו.
"מדיבורים למעשים" הייתה כותרת ההרצאה של יו"ר אפיק באקדמיה פרופ' רחל ארהרד שהראתה תחילה נתונים על מיקומה הנמוך של ישראל ביחס למדינות האיחוד האירופאי בכל הקשור במספר החוקרות בסגל האקדמי ובתפקידים בכירים באוניברסיטאות. פורום אפיק באקדמיה יתמקד בהמשך בהשפעה על עיצוב מדיניות וקבלת החלטות בכל הרמות (ות"ת, ור"ה) ובפיתוח מנהיגות מגדרית של חוקרות משלב טרום הקביעות ועד חוקרות בכירות ביותר המיועדות לתפקידי מפתח.
פרופ' אוטה פרברט ממכון מקס פלנק שבגרמניה, מי שעמדה בראש כוח המשימה לקידום שוויון מגדרי במוסד ב2014,
הציגה את הצלחת מדיניות העלאת מספר חברות הסגל במכון מחקר מוביל זה בטווח קצר. המסקנות המרכזיות היו כי יש צורך בלחץ פוליטי חיצוני למוסד, וכן כי הנשים המחויבות לתהליך צריכות להיות בעלות מודעות מגדרית.
בהמשך פרופ' בת שבע כרם, חברת הוועד המנהל של אפיק, הציגה נתונים על מיעוט החוקרות במקצועות ה-STEM, ופרטה את האתגרים והיעדים שאפיק רואה לפניו, ואשר הועלו לדיון בהמשך הכנס בדיונים שולחנות העגולים.
היבטים תיאורטיים מגדריים הוצגו ע"י פרופ' הנרייט דהן-כלב כדוגמת הדילמה של חוקרות בין לשתף פעולה עם הממסד האקדמי השמרני, ולשחק לפי כלליו בזירה גברית, לבין לתעל את הזעם שאי השוויון מעורר בהן לפעולה החותרת תחת הכללים תוך לקיחת הסיכון שישלמו במחיר אישי גם אם יסללו את הדרך לנשים שיבואו אחריהן. פרופ' דהן-כלב מציעה שתי אסטרטגיות לשינוי במחקר למען קידומן של נשים, ובתוך כך הדגישה כי לא כל החוקרות הן קבוצה אחת, ויש ביניהן הבדלים מעמדיים, תרבותיים, וכלכליים. לפיכך שיתוף הפעולה של נשים ממעמד הביניים עם גברים ממעמדן, עומד בדרך של החפצות בקידום נשים במדע במוסד שפמיניזם אינו מענייניו.
הפאנל "שיח חוקרות – עבר הווה עתיד" בהנחייתה של ד"ר הילה קורח, כלל את פרופ' רות ארנון, פרופ' סארה אבו כף וד"ר גילי ביסקר. המשתתפות שתפו בחוויות אישיות ובתובנות אישיות מהקריירה האקדמית שלהן. דרך החוויות האישיות נחשפנו לשיח הזהויות המצטלבות המתקיים גם בתוך האוניברסיטאות ומשרטט קריירות אקדמיות: גיל, עדה, לאום, שלכולם יש השפעה, וזאת בנוסף למגדר, גם בסביבה האקדמית הסטרילית לכאורה.
את החלק הפרונטלי של היום סיימה הרצאתה של ד"ר אילנה דיין שסיפרה על עבודת העיתונות כאישה, על הצורך להתעקש על מקומך כאישה המראיינת גבר, על ההצלחה העיתונאית להרים מעט את המסך מאחוריו מנסה להסתתר המרואיין, אך גם על הספק בבחירת כתבות המציגות סיפור טוב אך ממנו משתקף מבנה כוח מגדרי החוטא למציאות ואף מעוות אותה ובכך עלול לגרום עוול לנשים.
לאחר ההרצאות במליאה עברנו בחלק האחרון של היום – מדיבורים למעשים. בהנחייתה של ד"ר סמדר פורת ובהשתתפות כ-70 חוקרות נערכו סביב שולחנות עגולים דיונים באתגרים והיעדים הניצבים עתה בפני אפיק באקדמיה. בכל שולחן ישבה קבוצה של משתתפות, מנחה שנקבעה מראש ומתעדת הדיון. הנושאים בהם דנו היו: כיצד ליצור אימפקט מערכתי משמעותי, פיתוח מנהיגות, כאן ועכשיו – סוגיות בוערות, כיצד לתרגם רעיונות של חברות אפיק לפעולה, הבטחת קיימות אפיק לאורך זמן, הערך המוסף לחוקרות מחברות באפיק, האם וכיצד ישולבו חוקרים בפעילות של אפיק. לאחר העלאת רעיונות ודיון בהם, נציגות הקבוצות הציגו את כיווני העשייה המוצעים בפני המליאה.
תם הכנס ולא נשלמה (ממשיכה!) העשייה. עבודה רבה לפנינו, גיוס משאבים, פיתוח מנהיגות פעילה, חיזוק קשרים פנימיים וחיצוניים בין החוקרות ועוד ועוד. קיבלנו תגובות אוהדות רבות, ושמענו בקשב רב את הקולות שביקשו כי יוקדש זמן נוסף לשיחות ומפגשים. אנו מברכות על כך.
אנחנו מזמינות עוד קולות, כיתבו לנו:
או לכל אחת מאיתנו למייל האישי.
