שיחות מעוררות השראה

פרופ’ יונינה אלדר, מהחוקרות המובילות בישראל בתחומי הבינה המלאכותית, עיבוד אותות ודימות רפואי, זכתה בפרס ישראל לשנת תשפ”ה בתחום חקר ההנדסה ומדעי ההנדסה.
בטקס הממלכתי שנערך במוצאי יום העצמאות, נשאה אלדר את נאום חתני וכלות הפרס – נאום כן, נוקב ומעורר השראה.

בדבריה, שיתפה אלדר במסע האישי שלה – כאישה דתייה ואם לחמישה, היא בחרה שלא לוותר על אף אחד מהמרחבים שמרכיבים את זהותה – והאמינה תמיד שאפשר לעצב מסלול חיים שמחזיק את כולם יחד

“במשך שנים שאלתי את עצמי אם אני מתאימה,” סיפרה. “היום אני שואלת – האם ניתנה לי ההזדמנות.”

עבור אלדר, מדע הוא לא רק מקצוע – הוא אחריות. היא קוראת לבנות ולבנים, נשים וגברים, לפעול כדי לבנות עתיד מדעי שוויוני יותר – בו לכל אחת ואחד תהיה האפשרות לפרוץ דרך מבלי לוותר על מי שהם.

צפו בנאום המלא ב- 1:19

פרופסור יפעת ביטון מכהנת כיום כנשיאת מכללת אחוה ועד לאחרונה גם כיו״ר ור״מ – ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות בישראל. היא נולדה וגדלה בקריית מלאכי להורים שעלו מתימן ומרוקו, מהווה דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחתה, שהפכה למשפטנית בעלת שם עולמי. ביטון היא בעלת דוקטורט מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת ייל ופוסט-דוקטורט מהארוורד, ומתמחה בדיני הנזיקין מנקודת מבט פמיניסטית וחברתית. ביטון גם הייתה פרופסור אורחת באוניברסיטאות יוקרה כמו אוניברסיטת שיקאגו, NYU ועוד.

במהלך הקריירה שלה הייתה מועמדת פעמיים לבית המשפט העליון, הקימה ועמדה בראש ארגונים משפטיים לקידום שוויון, והובילה מאבקים ציבוריים חשובים נגד אלימות מינית ואפליה ממוסדת.

בראיון מיוחד משתפת פרופ’ ביטון בתובנותיה על מנהיגות נשית, על שוויון מגדרי ועל האתגרים העומדים בפני האקדמיה הישראלית.

פרופ׳ אורן דניאלי, חבר סגל בבית הספר לכלכלה ע״ש ברגלס באוניברסיטת תל אביב, עוסק בכלכלת עבודה, אקונומטריקה וכלכלה פוליטית. תחומי המחקר שלו כוללים אי-שוויון בהכנסות, חינוך ופופוליזם, והוא מתמקד בשאלות רחבות הנוגעות למקורות של אי-שוויון, להשלכותיו ולמדיניות שיכולה לצמצם אותו.
במאמרו עם Sydnee Caldwell, שפורסם ב-Review of Economic Studies, הוא בוחן את תפקידן של ״אפשרויות חיצוניות״ בשוק העבודה - כלומר, עד כמה לעובדות ולעובדים יש חלופות תעסוקתיות רלוונטיות. המחקר מצא, על בסיס נתונים מגרמניה, כי הבדלים באפשרויות התעסוקה מסבירים כ-20% מפער השכר המגדרי, וכי חלק מרכזי בפער נובע מהבדלים בעלויות או במגבלות של נסיעה ומעבר בין מקומות עבודה.
מתוך נקודת המבט הזו, שוחחנו איתו על אי-שוויון, פערי שכר בין נשים וגברים, הקשר בין הזדמנויות לבין תגמול, ומה אפשר ללמוד מכך גם על מסלולי קידום באקדמיה.

פרופ' רחל שריג, ראש בית הספר לרפואת שיניים באוני' תל אביב, חברת פורום אפיק ואחת מ-45 נשים פורצות דרך של תנועת אמונה. מחקרה עוסק בהשפעות אבולוציוניות וסביבתיות על בריאות הפה והשיניים בקרב אוכלוסיות פרהיסטוריות ומודרניות. בראיון עם ערוץ 7, היא מדברת על האתגרים הניצבים בפני נשים באקדמיה, גם ב2025.

לפרוץ דרך, ולהשאיר את הדלת פתוחה לנשים שיבואו אחרייך. העשייה של פרופ׳ מיירה סטרובר נותנת למילים האלה משמעות שנבנתה לאורך יותר מחמישה עשורים.

לרגל כנס אפיק הרביעי, פרופ׳ הללי פינסון מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב שוחחה עם סטרובר, כלכלנית ופרופסור אמריטה באוניברסיטת סטנפורד, על דרכה ועל האפשרות לחולל שינוי במעמדן של נשים באקדמיה. הריאיון הוקרן בכנס, וכעת אנחנו שמחות לשתף אותו גם כאן.

ברגישות, בהקשבה ובשאלות מעמיקות, הללי הובילה שיחה שחיברה בין סיפורה האישי של סטרובר לבין השאלות שמעסיקות נשים באקדמיה כיום. היא נתנה מקום לאתגרים ולהישגים לאורך הדרך, והאירה את חשיבותן של קהילה ושל פעולה משותפת ביצירת שינוי.

דבריה של סטרובר על חשיבותה של אפיק, כקהילה המחברת בין נשים ממוסדות שונים, נגעו בנו במיוחד. הם מזכירים כמה כוח יש ביכולת להקשיב זו לזו, לזהות חסמים משותפים ולפעול יחד להרחבת האפשרויות עבורנו ועבור הדור הבא.

תודה לפרופ׳ מיירה סטרובר על השיתוף בניסיונה ובתובנותיה, ולפרופ׳ הללי פינסון על ריאיון מעמיק ומעורר מחשבה, ועל השאלות שפתחו פתח לשיחה אישית ובעלת משמעות לקהילת אפיק.

מוזמנות ומוזמנים לצפות בריאיון המלא המצורף.

ד"ר אורית קמיר, חוקרת ומרצה למשפט, מגדר ותרבות באוניברסיטה העברית, פעילה פמיניסטית ומי שעומדת בראש ההנהלה של המרכז הישראלי לכבוד האדם, מדברת עם ד"ר מיכאל מירו על ספרה "לקראת הגל הבא – פמיניזם מן היסוד". בשיחה מתארת ד"ר קמיר את התפתחות הפמיניזם כתגובה למבנה החברתי שמעניק מרכזיות ועדיפות לגברים ועל גישות פמיניסטיות שונות שכל אחת מהן מציעה דרך ייחודית להתמודד עם הפטריארכיה.

פרופ' שולמית אליצור, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, חוקרת הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים, ראשת המכון לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר וחברת האקדמיה ללשון העברית, בשיחה עם פרופ' אהרון ממן.
פרופ' אליצור מדברת על בית הגידול שלה שהאמין בשילוב של תורה עם דרך ארץ, בו ספגה את העקרונות של יצירת איזונים בחיים וניהול נכון של זמן, על הדרך שבה גרמה לאמה לבלות איתה יותר זמן. עוד היא מספרת על פרופ' עזרא פליישר ז"ל ומורים נוספים שהשפיעו על דרכה האקדמית, על תהליכי הפריה הדדית עם תלמידיה ותלמידותיה ועמיתות ועמיתים גם מתחומים אחרים ועל התוכניות שלה לעתיד.

פרופ' אנטין-וולמן, פרופסור אמריטה במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב וחברת האקדמיה הישראלית למדעים, בשיחה עם פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה לשעבר. פרופ' אנטין-וולמן מדברת על ילדותה, על הדלתות שהיו סגורות בפניה בגלל היותה אישה ושבזכותן "התגלגלה" ללימודי פיזיקה, על ההתפתחות המקצועית שלה, על המחקר שלה, ועל הקשיים שנתקלה בהם כאישה בתחומי ה-STEM.

פרופ' נעמה גורן-ענבר, ארכיאולוגית ישראלית ומומחית לפרהיסטוריה, פרופסור אמריטה לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מדברת עם פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה לשעבר.
פרופ' גורן-ענבר מספרת כיצד אהבתו של אביה לטיולים ולחיפושי עתיקות היא זו שהביאה אותה לתחום, על הממצאים יוצאי דופן שהיתה שותפה לגילוי שלהם, וגם על השוויון המגדרי היחסי הקיים בתחום הארכאולוגיה באקדמיה. עוד מדברת פרופ' גורן-ענבר על הקושי הגדול הקיים בעמדות הניהול באוניברסיטאות להוביל לשינוי במערכת.

בדיון זה, שהתקיים בעקבות אירועי מאי 2021 (מבצע "שומר חומות" ורצף אירועים אלימים בין כוחות הביטחון ואזרחים ערבים ישראלים ופלסטינים), התארחו חוקרות מובילות מהחברה הפלסטינית ודיברו על הקשיים שהן חוות, על האופן בו יש לדעתן לתמוך בנשים פלסטיניות בשלבים השונים של הקריירה האקדמית שלהן, ומה תפקידן כמרצות וכחוקרות פלסטיניות במאבק להגברת הייצוג והגיוון. בין המשתתפות בדיון: ד"ר מנאל תותרי-ג׳ובראן, פרופ' סראב אבו רביעה-קווידר, פרופ' מונא ח'ורי-כסאברי וד"ר נוזהה אלאסד-אלהוזייל.

פרופ' מרים פאוסט ז"ל בריאיון בעת שכיהנה כרקטורית באוניברסיטת בר אילן, האישה הראשונה בתפקיד, על הקריירה שלה ועל חשיבות קיומם של מודלים נשים באקדמיה.

פרופ' רות ברמן, חוקרת מובילה בתחום הבלשנות, פרופסור אמריטה באוניברסיטת תל אביב וחברת האקדמיה הישראלית למדעים, מדברת עם פרופ' יורם בילו, חבר האקדמיה וד"ר ברכה ניר, בלשנית ישראלית. בשיחה מספרת פרופ' ברמן כיצד הרקע האישי שלה עיצב את הביוגרפיה המקצועית שלה. על התפתחות הקריירה המקצועית שלה כשיקוף של התפתחות ענף הבלשנות, כיצד השתנה חקר העברית המודרנית ומה עוד היתה רוצה לחקור.