מפגש חשיפה לתוכנית "בדרכך האקדמית" לדוקטורנטיות חרדיות

מפגש חשיפה לתוכנית הייחודית "בדרכך האקדמית – לדוקטורנטיות חרדיות", נערך ב־11 בספטמבר  2025.  מטרת העל של התוכנית  העלאת מספר חוקרות חרדיות בסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות המחקר בישראל, באמצעות תוכנית סוציאליזציה לאקדמיה של המצויות בשלב הדוקטורט.  התוכנית תחזק ידע ומידע, תפיסות ועמדות, מיומנויות וכישורים לצד קהילה תומכת ואחווה נשית – על מנת לסייע לדוקטורנטיות חרדיות להשלים את מחקרן ולהצליח בעולם האקדמי.

במפגש השתתפו כ־30 דוקטורנטיות חרדיות מכול אוניברסיטאות המחקר, וכן  אורחים ואורחות – ובהם חברות סגל מהחברה החרדית, יו"ר עמותת חרדים לישראל הרב מנחם בומבך, ונציגי מל"ג רונן קוטין, לאה שטרן וסיגל מורדוך.

את האירוע פתחה יוזמת התוכנית, פרופ’ רחל ארהרד ( מיסדת "אפיק באקדמיה" והיו"ר לשעבר), בסקירה על  המספר הנמוך של נשים חוקרות בסגל האקדמי הבכיר בעבר ובהווה. בולט במיוחד העדרם של חוקרים וחוקרות מהחברה החרדית, ומיעוטם בקרב תלמידי תואר שלישי. בעוד שהחרדים מהווים כ – 14% מהאוכלוסיה, הם כ – 1 אחוז בלבד בין תלמידי תואר שלישי.   

פרופ’ גלי צינמון, דיקנית הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, נשאה הרצאה מעוררת השראה שכותרתה “שלב כתיבת הדוקטורט – מאפיינים, משאבים וחסמים”. בדברייה התייחסה לתהליך הדוקטורט כמסע רב-ממדי הכולל היבטים של רווחה ובריאות נפשית, עיצוב זהות אקדמית, יחסי מנחה–חניך ותמיכה מוסדית. היא הדגישה את חשיבותה של קהילה תומכת ואת חיזוק תחושת השייכות והמסוגלות בקרב הדוקטורנטיות.

ד"ר תהילה קלעג'י  מאוניברסיטת בן-גוריון שיתפה בהרצאה מרגשת את סיפורה האישי – מסעה באקדמיה, הדילמות שבבחירת הדרך, האתגרים הייחודיים העומדים בפני חוקרת חרדית, ודרכי ההתמודדות שפיתחה במהלך השנים.

בהמשך התקיימו דיונים במתכונת "שולחנות עגולים" בהנחיית אודליה פרוש, שאפשרו לדוקטורנטיות להעמיק בהיכרות אישית, לשתף בחוויות ובאתגרים המלווים את תהליך הדוקטורט, ולדייק בצרכים שלהן בשלב זה של הקריירה. במקביל קיימו חברות הסגל שיח על פעילות משותפת שלהן כקבוצה לשם השפעה על מדיניות המותאמת יותר לדוקטורנטיות וחוקרות חרדיות, ועל יוזמות ודרכי פעולה לשם השתלבות וקידום של חוקרות חרדיות באקדמיה.

מפגש חשיפה ״בדרכך האקדמית״

את המפגש חתמה פרופ’ ארהרד בהצגת קווי המתאר של התוכנית שתפתח עם תחילת השנה האקדמית: תוכנית אורך , בין אוניברסיטאית, בין דיספלינארית, פרטנית וקבוצתית, גמישה בהתהוותה, עתירת משאבי ידע ומידע ומנטורינג לכול משתתפת. 

המפגש נחתם בתחושת השראה, מחויבות ותקווה – נדבך נוסף ומשמעותי בדרך לשילובן המלא של נשים חרדיות באקדמיה הישראלית כחוקרות וכמנהיגות מדעיות.

אנו מביעים תודה והוקרה לשותפים המלווים את התוכנית ותומכים בה:   עמותת “חרדים לישראל”, והמועצה להשכלה גבוהה.