חדשות מהאקדמיה

אפיק מברכת את כלות פרס ישראל לשנת תשפ"ו: ד"ר מירה בר־מתיוס ופרופ' שולמית מיכאלי, על הישגים מדעיים פורצי דרך והשפעתן הרחבה על המחקר בישראל ובעולם.

אפיק באקדמיה מברכת את זוכות מענקי ERC לשנת 2025, מהתוכניות היוקרתיות והתחרותיות ביותר למימון מחקר באירופה ובעולם. הזכייה במענקים אלה מהווה הוקרה בינלאומית לאיכות מחקרית יוצאת דופן וליכולת להוביל מחקר עצמאי, חדשני ובעל השפעה רחבה.

שלוש חוקרות מהאקדמיה הישראלית זכו במענק ה־ERC Starting Grant של האיחוד האירופי - אחד המענקים היוקרתיים בעולם למחקר מדעי.
המענק נועד לתמוך בחוקרים וחוקרות מצטיינים בראשית דרכם, בעת שהם מקימים קבוצת מחקר עצמאית ומובילים פרויקטים חדשניים ופורצי דרך.

שלוש חוקרות מהאקדמיה הישראלית זכו במענק ה־ERC Proof of Concept -
מענק יוקרתי שמטרתו לסייע לחוקרים וחוקרות לממש את הפוטנציאל החדשני של מחקריהם, ולהוביל ליישומים חברתיים וכלכליים בעלי השפעה רחבה.

שלוש חוקרות מהאקדמיה הישראלית זכו במענק המחקר התחרותי והיוקרתי של האיחוד האירופי (ERC Advanced Grant) – מהחשובים והנחשקים בעולם האקדמי.
המענק מעניק לחוקרות הבכירות את ההזדמנות לקדם פרויקטים שאפתניים שעשויים להוביל לפריצות דרך מדעיות משמעותיות שעתידות להשפיע באופן עמוק על תחומי הדעת ועל החברה כולה.

אפיק באקדמיה מברכת את פרופ׳ נגה קרונפלד-שור, החברה בוועדה המייעצת שלנו, על מינויה לרקטורית אוניברסיטת תל אביב, תפקיד מהותי באקדמיה הישראלית.
‎הבחירה בנגה מהווה צעד נוסף לחיזוק ההשתתפות של נשים בתפקידי מפתח באקדמיה, ומעוררת השראה בכל הנוגע לשילוב מצוינות מחקרית, מחויבות ציבורית, והשפעה מערכתית רחבה.

פרופ' יונינה אלדר, מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, היא כלת פרס ישראל לשנת תשפ"ה בתחום חקר ההנדסה ומדעי ההנדסה.
ברכות! זכייתך בפרס היוקרתי, ששיעור הנשים שזכו בו לאורך 70 שנות קיומו עומד על 17% בלבד, היא הישג מרשים המשקף את מצוינותך המחקרית פורצת הדרך. זכייתך מהווה מקור השראה לדור שלם של חוקרות צעירות, מסמנת תקווה לשינוי אמיתי באקדמיה הישראלית ומוכיחה כי המצוינות המדעית אינה תלוית מגדר.

אפיק באקדמיה גאה לברך את פרופ’ זהר שביט על זכייתה בפרס ישראל לשנת תשפ”ה – חוקרת פורצת דרך, חלוצה בחקר התרבות והספרות, ואישה מעוררת השראה שהעמידה דורות של תלמידות ותלמידים.

שביט, פרופסור אמריטה באוניברסיטת תל אביב, נחשבת לאחת הדמויות המרכזיות שהובילו את חקר תרבות הילד והנוער בישראל. מחקריה שינו את האופן שבו אנו מבינים את הילדות כקטגוריה תרבותית, את תפקידה של הספרות בעיצוב זהות לאומית, ואת יחסי הגומלין בין מוסדות חינוך, שפה ותרבות.

מעבר לעשייה האקדמית, פעלה פרופ’ שביט בזירה הציבורית והתרבותית: היא ייסדה את התוכנית הראשונה מסוגה לתואר שני בתרבות הילד והנוער, שימשה יועצת לשר התרבות, הניעה פרויקטים לקידום שירה במרחב הציבורי – בהם “שירה על הדרך”, ופעלה לאורך השנים להנגשה של ידע תרבותי ומחקרי לציבור הרחב.

ועדת פרס ישראל ציינה את מחקריה של שביט כחדשניים ובעלי השפעה רחבה, ואת תרומתה ככזו שחצתה גבולות דיסציפלינריים והשפיעה על התרבות הישראלית בכללותה.
אנו באפיק גאות בהישג החשוב הזה, ומברכות את פרופ’ זהר שביט על פועלה רב השנים, על המחויבות, על הדרך – ועל ההשראה שהיא מעניקה לנשים רבות באקדמיה ובחברה הישראלית כולה.

פרופ' רות קרק, פרופסור אמריטה במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, היא מומחית בגאוגרפיה ההיסטורית, התרבותית היישובית והקרקעית של המזרח התיכון, ושל ארץ ישראל ומדינת ישראל במאה ה-19 והמאה ה-20 וההתיישבות הציונית.
תרומתה המשמעותית לחקר ההתיישבות והתפתחות הארץ בשלהי המאה ה-19 ובמאה ה-20, לצד העמדת דורות של תלמידי מחקר, העשירה באופן עמוק את הידע האקדמי וההיסטורי של ארץ ישראל. הישג זה מקבל משנה תוקף לאור העובדה כי לאורך 70 שנות קיומו של פרס ישראל, רק 17% מהזוכים היו נשים.

תחומי מחקרה של פרופ' דבורה גילולה, פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים ובחוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית, הם ספרות רומית ויוונית עתיקה ויצירתו של נתן אלתרמן.
זכייתה בפרס היוקרתי היא הישג מרשים המשקף את מצוינותה המקצועית פורצת הדרך בתחום התרגום לעברית. תרומתה יוצאת הדופן להנגשת ספרות העולם לקוראי העברית, דרך תרגומיה המדויקים והאמנותיים של יצירות מופת, העשירה את התרבות העברית והרחיבה את אופקיה. הישג זה מקבל משנה תוקף לאור העובדה כי לאורך 70 שנות קיומו של פרס ישראל, רק 17% מהזוכים היו נשים.

פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב נבחרה ליו"רית שדולת הנשים בישראל. פרופ' הקר מחליפה את אלה אלקלעי שכיהנה בתפקיד ב-8 השנים האחרונות.
פרופ' הקר היא פעילה חברתית למען זכויות נשים. לצד פעילותה האקדמית, הקר מכהנת כחברה מומחית בוועדה למאבק באפליה נגד נשים של האו"ם. היא זוכת הפרס ע"ש ג'ול בלוש מטעם ארגון NCJW על תרומתה לחקר המגדר ופעילותה האקטיביסטית, ופרס "אות קטן" של "רוח נשית" לנשים הפועלות בהתנדבות למען צדק מגדרי.
ברכות על המינוי החשוב הזה!

פרופ' רונית סצ'י-פאינרו וד"ר יערה אורן הן בין שבעת החוקרים והחוקרות מהפקולטה למדעי הבריאות והרפואה של אוניברסיטת תל אביב שזכו במענק מטעם הקרן למדע דו-לאומי בארה"ב-ישראל (BSF).
מענקי BSF מקדמים את היחסים המדעיים בין ארה"ב וישראל על ידי תמיכה בפרויקטי מחקר משותפים בין שתי המדינות.
לצדן זכו במענק פרופ' אורי בן-דוד, פרופ' ערן פרלסון, פרופ' יהונתן חייטין רובינשטיין, פרופ' אריאל מוניץ ופרופ' יפתח גפנר.
ברכות! בגאווה ענקית אנחנו כאן כדי לחבק ולחגוג את ההישג המדהים שלכן. הצלחתכן משקפת את ההתקדמות שאנו ממשיכות לעשות כקהילה המחויבת לשוויון מגדרי.

ד״ר מור גבע, מרצה בכירה בבית הספר למדעי המחשב של אוניברסיטת תל אביב, נבחרה לאחת מהזוכות במסגרת התוכנית "כוכבים עולים" של אינטל העולמית לשנת 2024. הפרס מוענק לחוקרים בתחילת דרכם האקדמית המובילים מחקרים פורצי דרך בתחומי הטכנולוגיה, אשר צפויים לחולל מהפכה בתעשיית ההייטק.
גבע מובילה קבוצת מחקר חדשה בתחום הבינה המלאכותית, שעוסקת בפתרון אתגרים בסיסיים של פרשנות, ידע והסקה של מודלי שפה גדולים. מחקרה מתמקד בפיתוח שיטות חדשות לניתוח החישוב של מודלים מתקדמים וחקירת מבני הידע ואופן ההסקה שלהם. אחד מההישגים הבולטים של גבע הוא פיתוח מערכת ה- Patchscopes בשיתוף פעולה עם Google Research, המאפשרת תרגום של ייצוגים פנימיים של מודלים לשפה טבעית.
ברכות! בגאווה ענקית אנחנו כאן כדי לחבק ולחגוג את ההישג המדהים שלך. הצלחתך משקפת את ההתקדמות שאנו ממשיכות לעשות כקהילה המחויבת לשוויון מגדרי.

פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב, זכתה בפרס משפחת טנא לננו-מדע לזכרה של לאה טנא לשנת 2024.
הפרס מוענק מידי שנה למדענים ישראלים מובילים במטרה לעודד מצוינות בתחום הננו-מדעים והננוטכנולוגיה. הפרס הוענק לפרופ' סצ'י פאינרו על סנתזת ובניית מערכות הובלה חדשניות בסקלה ננומרית להובלת תרופות מכוונות לתאי מטרה לצרכי אימונותרפיה.
ברכות! בגאווה ענקית אנחנו כאן כדי לחבק ולחגוג את ההישג המדהים שלך. הצלחתך משקפת את ההתקדמות שאנו ממשיכות לעשות כקהילה המחויבת לשוויון מגדרי.

ד"ר ניצן גונן מאוניברסיטת בר אילן ופרופ' יעל הברמן זיו מבית החולים ספרא לילדים בתל השומר זכו במענקי "הוכחת היתכנות" של הנציבות האירופית למחקר (ERC). מענקי PoC נועדו להוכיח היתכנות ולקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברות הזנק. הם ניתנים רק לחוקרים שכבר זכו במענקי ERC בעבר. ברשימה הנוכחית, בנוסף לד"ר גונן ופרופ' הברמן זיו, מופיעים עוד 10 חוקרים ישראליים.

פרופסור מיכאלי, מאוניברסיטת בר אילן, הינה מומחית בעלת שם עולמי בתחום המיקרוביולוגיה המביאה רקורד עשיר מחקרי לצד ניסיון רב בניהול והובלה באקדמיה, לאחר שהיתה דיקנית הפקולטה למדעי החיים בבר אילן וסגנית נשיא למחקר עד לאחרונה, וכיהנה במשך 7 שנים כראש החטיבה לרפואה בקרן הלאומית למדע ISF.
פרופסור מיכאלי מצטרפת ל-3 חברות ול-3 חברי ות"ת הנוכחיים ובכך מבססת רוב נשי בוועדה.

ד"ר מור ניצן מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב, מכון רקח לפיסיקה והפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, נבחרה לתוכנית החוקרים והחוקרות הצעירים של EMBO- תוכנית אירופאית יוקרתית לראשי קבוצות מחקר מצטיינים בתחילת דרכם במדעי החיים.
ד"ר ניצן, לצד ד"ר איתמר הראל אף הוא מהאוניברסיטה העברית, הם החוקרים היחידים מישראל בקרב 27 החוקרים והחוקרות שנבחרו להצטרף השנה לתוכנית. כל מי שנבחרו לתוכנית יקבלו מענק של 15,000 אירו, גישה למתקנים מרכזיים במכון המחקרEMBL בהיידלברג, הכשרה בניהול מעבדות ובשיטות מחקר אחראיות, וכן ליווי מקצועי על ידי חברי EMBO.
ברכות על הבחירה!

פרופ' אסתר סגל מונתה לדיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. פרופ' סגל, שעשתה את הדוקטורט שלה בהנדסה כימית בטכניון, תיכנס לתפקידה בינואר 2025.
פעילות המחקר העיקרית במעבדה אותה מובילה פרופ' סגל מתרכזת בפיתוח של ננו חומרים היברידיים המשלבים מבנים נקבוביים של סיליקון ופולימר המדווחים באופן עצמי (self-reporting) על סביבתם הכימית והביולוגית.
ברכות על המינוי המכובד!

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה באחרונה את רשימת הזוכים והזוכות במענק ה-ERC Consolidator Grant לשנת 2024. בין מקבלי המענק 17 חוקרים מישראל – מתוכם 7 חוקרות. מדובר בהישג חשוב ומשמעותי, המשקף את הכישרון והחדשנות של כל אחת מהזוכות במענק.

קרן המדע על שם בודואן מלך בלגיה העניקה את פרס רוסיאו היוקרתי בסטטיסטיקה לפרופ' רות הלר, פרופ' יואב בנימיני ופרופ' דניאל יקותיאלי מהחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב. השלושה קיבלו את הפרס על עבודתם החלוצית על שיעור התגליות השגויות (False Discovery Rate, FDR). הפרס בן מיליון דולר, נוסד כמקבילה של פרס נובל שאינו מוענק בתחומים המתמטיים, וניתן עבור תרומות סטטיסטיות יוצאות דופן המשפיעות באופן עמוק על המדע והחברה.
הטקס נערך באוניברסיטה הקתולית של לובן, בה נערכות הפגנות של סטודנטים וסגל הקוראים להטלת חרם אקדמי מלא על קשרים עם מוסדות אוניברסיטאיים בישראל. בפתח הבניין בו נערך הטקס חילקו סטודנטים עלונים הקוראים לחרם כללי כמו זה הקיים באוניברסיטאות אחרות בבלגיה.
פרופ' בנימיני נשא דברים בטקס והדגיש את חשיבות המדע כגשר בין חברות וקרא שלא לנתק קשרים מדעיים, להימנע מחרמות ולשמור על המדע מוגן מפוליטיקה.
ברכות לפרופ' הלר, פרופ' בנימיני ופרופ' יקותיאלי על הזכייה!

פרופ' רבקה תובל־משיח מונתה לסגנית נשיא לבינלאומיות ולמשימה השלישית, פרופ' אורית שפי מונתה לדיקנית הפקולטה להנדסה ופרופ' גלית נהרי מונתה לדיקנית הפקולטה למדעי החברה. בעקבות המינויים האחרונים, עלה מספר החוקרות בתפקידי דיקניות באוניברסיטת בר אילן ל-8, מתוך 11 דיקנים.

פרופ' יניב, מהמחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית במכון ויצמן למדע, מתמחה בחקר המערכת הלימפתית וכלי הדם.
מענק ה-ERC Synergy ניתן במטרה להפגיש קבוצות חוקרים לעבודה משותפת, וכך לשלב מיומנויות ומשאבים משלימים כדי להתמודד עם בעיות מחקר מאתגרות במיוחד ולהשיג הישגים פורצי דרך.

ד"ר רות שהם, שעד לאחרונה שימשה כמנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה, נכנסה בימים אלו לתפקידה כמנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, המשמש כזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
ד"ר שהם היא אלוף-משנה במילואים ושירתה באגף המודיעין. לאחר שחרורה הועסקה בתפקידים בכירים בחברת IBM ובמערך הסייבר הלאומי. יש לה תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני בחקר ביצועים מהפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב. שהם מחליפה בתפקיד את ד"ר ליאת בן דוד, שעמדה בראש המכון בשבע השנים האחרונות.

30 חוקרים וחוקרות מישראל קיבלו מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית (ERC). המענק נועד לסייע למדענים ומדעניות צעירים ומבטיחים לקדם את מחקריהם, לגבש צוותי מחקר ולחתור להגשמת רעיונות מקוריים. המועמדות והמועמדים נדרשים להציג פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות, שאפתנות והיתכנות של הצעת המחקר שלה

פרופ' לואיזה משי, חברת סגל במחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון, מונתה לסגנית הרקטור לענייני הוראה באוניברסיטה. פרופ' משי זכתה בפרס מרגוליס לעבודת המחקר המצטיינת בתחום מדע החומרים והיא כלת פרס קריל לשנת 2012 מטעם קרן וולף על הצטיינות במחקר המדעי. בשנת 2017 נבחרה לתפקיד יו"ר הוועדה לקריסטלוגרפיית אלקטרונים במסגרת האגודה העולמית לקריסטלוגרפיה.

פרופ' הללי פינסון, חברת סגל בית-הספר לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, מונתה לנציבת הקבילות לענייני הטרדה מינית באוניברסיטה. היא מחליפה את הנציבה היוצאת, פרופ' אפרת הוס, שסיימה את כהונתה.
בשנים האחרונות קידמה פינסון, יחד עם נציגי הסגל האקדמי הבכיר, הסגל הזוטר, מועצת העובדים והאגודה הסטודנטיאלית, מהלך לשינוי הנוהל למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטה, ובמסגרת זו הייתה שותפה להקמת בית דין מקצועי לטיפול בתלונות על הטרדות מיניות.
בהשכלתה האקדמית פרופ' פינסון היא סוציולוגית פוליטית של החינוך ועוסקת במגוון סוגיות הבוחנות את תפקידי החינוך ובית-הספר בעידן של שינויים גלובליים. פרופ' פינסון היא ממקימות הפורום להוגנות מגדרית בפקולטה למדעי הרוח והחברה בבן גוריון, ופעלה ליצירת איזון מגדרי בוועדות הפקולטה. בשנים 2021-2023 כיהנה כיועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית והובילה תהליכים רבים לקידום ההוגנות המגדרית.

פרופסור איריס שגריר מונתה למשנה לנשיא לעניינים אקדמיים של האוניברסיטה הפתוחה. פרופ' שגריר היא היסטוריונית מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה וראשת תכנית התואר השני בהיסטוריה. היא חברת המועצה להשכלה גבוהה משנת 2022, וחברה בוועדות רבות באוניברסיטה הפתוחה ובמוסדות אקדמיים אחרים. פרופ' שגריר חוקרת היסטוריה חברתית ותרבותית של ימי הביניים, ומתמחה במסעי הצלב וממלכת ירושלים הצלבנית, עליות לרגל, דפוסי שמות פרטיים והיחסים בין הדתות האברהמיות, בעיקר בין הנצרות והאסלם. היא עורכת של כתב העת הבינלאומי Crusades, עמיתה במחזור ג' של תוכנית "מובילים באקדמיה", עמיתה בחברה ההיסטורית המלכותית של בריטניה, ועמיתת מחקר בקולג' Clare Hall באוניברסיטת קיימברידג'.

9 חוקרים וחוקרות ישראלים התקבלו לארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית EMBO, ביניהם 4 חוקרות: פרופ' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית; פרופ' אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון; פרופ' קרינה יניב המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית במכון ויצמן למדע; ופרופ' רות נוסינוב, פרופסור אמריטוס בגנטיקה מולקולרית של אדם וביוכימיה באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר, פרופסורית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון וסגנית נשיא האוניברסיטה למגוון והכלה, קיבלה תואר ד"ר לשם כבוד ממכון ויצמן למדע.
התואר ניתן ל-6 נשים וגברים כהוקרה על תרומתם יוצאת הדופן לחברה בתחומים שונים.
פרופ' אבו-רביעה קווידר קיבלה את התואר על "הישגיה האקדמיים הבולטים בתחום הסוציולוגיה של החינוך; על חתירתה המתמדת למצוינות והכלה, שהפכה אותה למודל לחיקוי עבור נשים בדואיות ועבור בנות ובני מגזרים נוספים בחברה הישראלית; ועל מסירותה העמוקה לבניית עולם טוב יותר עבור נשים מאוכלוסיות מיעוט ועבור קהילות מודרות".

פרופ' תמר הרציג מאוניברסיטת תל אביב זכתה בפרס קראסקו היוקרתי להיסטוריה לשנת 2024. הפרס הוענק לפרופ' הרציג בזכייה משותפת עם פרופ' מארי פברו מהסורבון.
פרופ' הרציג היא פרופסור להיסטוריה של העת החדשה המוקדמת, מופקדת הקתדרה ע"ש קונרד אדנאואר להיסטוריה השוואתית של אירופה באוניברסיטת תל אביב ומכהנת כסגנית דקאן בביה"ס להיסטוריה. פרופ' הרציג מכהנת אף כסגנית יו"ר החברה ההיסטורית הישראלית.