סיום התוכנית "עושות מנהיגות" של אפיק באקדמיה הוא הזדמנות מצוינת לראיין את ד"ר סמדר פורת, מי שהנחתה את התוכנית כולה.
התוכנית "עושות מנהיגות", אותה הובילה ד"ר פורת ביחד עם פרופ' רחל ארהרד, היא חלק ממגוון פעולות שיוזם ומקדם אפיק באקדמיה ומטרתה פיתוח מנהיגות של חוקרות בכירות ובניית רשת מנהיגות מכלל האוניברסיטאות. התוכנית כללה 8 מפגשים, שהתפרסו על פני שנה שלמה, ועסקה במגוון נושאים, ביניהם: קבלת החלטות כפרקטיקה קריטית בתפקידי ניהול ומנהיגות, ניהול קונפליקטים כחלק מבניית מערכות יחסים משמעותיות בארגון בכלל ובמוסדות אקדמיים בפרט, מנהיגות במשבר ועוד.
ד"ר פורת היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית המתמחה בפיתוח מנהיגות של אינדיבידואלים, צוותים וקהילות. היא הקימה את חברת DUX (המילה הלטינית למנהיגות) שמטרתה לפתח מנהיגות מתוך הכרה בעקרונות הבסיסיים ו"הקמאיים" של תהליכי השפעה לצד פיתוח המנהיגות מתוך תפיסות חדשניות המותאמות לעולם המשתנה. כמו כן, ד"ר פורת עוסקת במנהיגות לחדשנות כיכולת קריטית לשגשוג. בשנים האחרונות היא משתפת פעולה עם אפיק באקדמיה סביב פיתוח מנהיגות של חוקרות ובניית קהילות מנהיגות באקדמיה.
"מאז שסיימתי את התואר השני אני עוסקת בנושא של פיתוח מנהיגות. זה תחום העניין שלי, העיסוק שלי והתחביב שלי", היא אומרת. ד"ר פורת עבדה עם בית הספר לפיתוח מנהיגות של הצבא ועם מסגרות שונות הקשורות למערכת הביטחון, כמו גם עם ארגונים עסקיים שונים ומגוונים בארץ ובעולם.
"הרבה שנים הסתובבתי עם החוויה שהעיסוק המרכזי הוא בפיתוח מנהיגות של פרטים (בייחוד בעלי סמכות בארגונים), והרגשתי שתופעת המנהיגות היא יותר רחבה, וחשוב לבחון אותה מהיבטים נוספים ולתת לכך מקום גם בשדה המחקרי והיישומי".
החשיבה הזו הובילה אותה לחזור לאקדמיה ב-2012 לטובת הדוקטורט שלה, אותו עשתה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' בועז שמיר ז"ל, פרופ' מיכה פופר ולימים הצטרפה פרופ' עמליה אוליבר. "חיפשתי גישה אחרת לתופעת המנהיגות. רוב הספרות עוסקת במנהיגות של הפרט מתוך סכמה שמנהיגות היא תופעה של אדם המשפיע על אחרים כבודדים או כקבוצה (לרוב השפעה ורטיקלית). פיתוח מנהיגות, על פי סכמה זו, הוא פיתוח היכולות של הפרט למקסם את ההשפעה האפקטיבית שלו/ה על אחרים. אולם לתפיסתי גישה זו מעט מצמצמת את תופעת המנהיגות לתופעה של 'גיבורים' או 'מופעי סולו'. אני רציתי לבדוק האם מנהיגות יכולה להיות מהלך של רבים הפועלים יחדיו ומשתתפים בתהליך ההשפעה, כמו תזמורת ג'אז".
במסגרת עבודת הדוקטורט שלה חקרה ד"ר פורת את "המנהיגות כתופעה רשתית" - מנהיגות שמתקיימת מתוקף ריבוי האינטראקציות בתוך קבוצה, וכיצד האינטראקציות האלו יכולות להוליד התהוות של השפעה. "החקירה הזו גם גרמה לי לבחון כיצד התפתח מושג המנהיגות לאורך השנים, כיצד השתנה היחס לסמכות ולמנהיגות ולפיכך נדרשת חשיבה מחודשת עליה, וכיצד כיום ישנה בשלות תודעתית לתפיסה של מנהיגות משותפת, מנהיגות רשתית וקהילות של מנהיגות".
כיום עוסקת ד"ר פורת בייעוץ אישי, הכולל ליווי בעלי תפקיד מנהיגותי בארגונים, פיתוח מנהיגות של פרטים תוך בניית פלטפורמה קבוצתית חזקה בה כל חברי הקבוצה אחראים להתפתחות של חבריה ופיתוח של קהילות השפעה.
מדוע יש בכלל צורך בסדנאות פיתוח מנהיגות ייחודיות לנשים?
"במסגרות כמו סדנאות לפיתוח מנהיגות לנשים יש הזדמנות לברר את המחסומים המגדריים שעומדים בפניהן. כדי להתמודד עם החסמים צריך קודם כל לזהות אותם. הסדנאות האלו חשובות כי נוצר בהן שיח עמוק, שיח זהותי שמאפשר להתמודד עם שאלות לגבי מנהיגות - האם אני מנהיגה, מה 'מנהיגותי' בי? העיסוק הזה עוזר להתיידד עם מושג המנהיגות ולחזק את 'המנהיגות האותנטית' של כל אחת.
בנוסף, יש בסדנאות כאלו הזדמנויות לפגוש מודלים נשיים של מנהיגות, לפגוש נשים שעשו את הבחירה ולקחו על עצמן תפקיד ניהולי-מנהיגותי. למשל, אחד המפגשים המשמעותיים ב'עושות מנהיגות' היה מפגש בו הזמנו את פרופ' גלית שוחט-אופיר, סגנית דיקן הפקולטה למדעי החיים בבר אילן ופרופ' אורלי אבני, דיקנית הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן, לשיחה אינטימית על קבלת החלטות בתפקיד הניהולי. שתי המנהיגות המרשימות הללו, כל אחת בדרכה הייחודית, דיברו על החלטות מורכבות שקיבלו במסגרת תפקידן ומה הנחה אותן בקבלת החלטות אלו. השיתוף שלהן אפשר למשתתפות לבחון את יכולת קבלת ההחלטות שלהן ואת נכונותן להיות בצמתי החלטות במוסדות האקדמיים שלהן".
מה החסמים הקיימים באקדמיה המונעים מחוקרות להתפתח לפוזיציות של הנהגה?
"באופן כללי, הרבה פעמים אנשים באקדמיה, גברים ונשים, משקיעים את מירב העניין והמאמצים במחקר עצמו, ובתוך כך בקבלת קביעות, ואחר כך חתירה לדרגת פרופסור מן המניין. לא תמיד נשאר הרצון והקשב להתקדם לתפקידי מנהיגות וניהול, הנתפסים לעיתים כעול ולא כמימוש זהותי או מימוש קריירה מחקרית. זו סוגייה שייתכן וקיימת גם בקרב חוקרים, אולם להבנתי היא מועצמת בקרב חוקרות. בנוסף, חוקרות מתמודדות עם קשיים נוספים שהינם מגדריים. העמדות הבכירות באקדמיה עדיין נתפסות כמועדון גברי. נשים שרוצות להגיע לתפקידים האלו צריכות לייצר רשת של חוקרות התומכות זו בזו ולעבוד בבניית הרשת ותחזוקתה, והן לא תמיד מבינות את זה. אחת מהמטרות של 'עושות מנהיגות' היא לבנות רשת כזו, רשת של חוקרות מכל האוניברסיטאות שיכולות לשתף אחת את השנייה בידע, בפרספקטיבה, בניסיון, ולתת גב אחת לשנייה. בהיבט הזה מאוד משמח אותי שהקבוצה החליטה להמשיך להיות בקשר ולהיפגש אחת לחודש. הן רוצות את 'חוכמת השבט' ומבינות את החשיבות של השיתוף, של המרחב הלימודי הזה הבין-מוסדי, נטול הפוליטיקה".
באיזה שלב בקריירה האקדמית כדאי להשקיע בעידוד למנהיגות אקדמית?
"הייתה לי ההזדמנות והזכות לעבוד עם חוקרות על כל הרצף - משלב טרום קביעות ועד פרופסוריות. יש להתחיל תהליכים של עידוד מנהיגות בקרב נשים כמה שיותר מוקדם, אף עוד לפני הכניסה לאקדמיה. אני חושבת שחשיפה למודלים לחיקוי של מנהיגות נשים יכולה 'לשחרר פוטנציאל' בקרב רבות שטרם העזו או ראו עצמן יכולות. חלק גדול מהחסמים שנשים מתמודדות עימם הם רגשיים ותפיסתיים וקשורים למוטיבציה ולתחושת המסוגלות - ואת הדברים האלו צריך לבנות כמה שיותר מוקדם".
איך ניתן להגביר את המוטיבציה של חוקרות להשתלב בתפקידי ניהול?
"לצד החשיפה למודלים נשיים ודמויות מעוררות השראה בתפקידי ניהול באקדמיה, חשוב לחזק את הבנת הצורך - להדגים למה זה חשוב שחוקרות מובילות תלכנה לתפקידים כאלו. לא תמיד ישנה הבנה של הערך של זה. בנוסף, אנחנו צריכות וצריכים בתפקידי מפתח דמויות מנהיגות מודעות מגדרית - בהקשר הזה חשוב להזכיר כי לא לכל הנשים שמגיעות לתפקידי מפתח יש אוריינות או תודעה מגדרית וזה משהו שיש לפתח אותו. בהיבט הזה, קהילת חולמו"ת עושה עבודה נפלאה - הן באות לייצר השפעה על התרבות והפרקטיקות המוסדיות באקדמיה המשפיעות על הוגנות מגדרית".
איך את רואה את התפקיד של אפיק באקדמיה בתרומה לפיתוח מנהיגות נשית באקדמיה?
"יועצות הנשיא מקדמות פעילות בתוך המוסדות האקדמיים, ועושות פעילות נהדרת גם בתחום של פיתוח מנהיגות, אבל זו בעיקרה פעילות תוך-מוסדית. אפיק הוא הגוף היחיד שהוא רוחבי שפועל לקידום הוגנות מגדרית ופיתוח מנהיגות מגדרית - ויש לזה ערך אדיר. כחוקרת מנהיגות רשתית אני מאמינה בחיבורים בינאישיים עמוקים שמייצרים מעבר זרימה (flow) ושיתוף של ידע והשפעה, שחורג מהגבולות של מוסד אקדמי ספציפי. האפיק הוא גוף שמאפשר את המהלך הרוחבי והחשוב הזה. Sisterhood זה עוצמה".
Comentários