פרופ' דבורה גילולה היא כלת פרס ישראל הוענק לה על מפעל חיים של תרגום, עריכה ותרומה עמוקה לתרבות העברית

פרופ' דבורה גילולה היא מהחוקרות והמתרגמות החשובות של הספרות היוונית והרומית לעברית. ניצולת שואה שעלתה לישראל בגיל 11, שבזכות מחקריה ותשוקתה לשפה העברית הפכה לדמות מופת באקדמיה הישראלית. פרס ישראל הוענק לה על מפעל חיים של תרגום, עריכה ותרומה עמוקה לתרבות העברית.

1. את מרגישה שהעבר שלך עיצב את הבחירות המקצועיות והאקדמיות שלך?

"בשנת 1955 דרשה האוניברסיטה בלימודי יסוד שלוש שנות לימודים של שפה זרה. רק יוונית עתיקה ורומית (לטינית) אפשר היה ללמוד שנתיים. אמי, כאשר רצתה לאפיין אדם משכיל מאוד אמרה: "את יודעת, הוא יודע לטינית". רציתי לשמח את אמי ובחרתי ללמוד לטינית. לאחר גמר השנתיים הבנתי שזה הדבר היחיד באוניברסיטה שמעניין אותי."

2. בגיל שבו רבות פורשות, את הובלת פרויקט עצום של עריכת שירי הטור השביעי של נתן אלתרמן. מאיפה את שואבת את הכוח להמשיך ליצור ולחקור?

"המחקר הוא בנפשי, הוא המעניין אותי. בשעות שאני מקדישה למחקר נשכחת ממני המציאות הקשה וזה נותן לי כוח."

3. האם היו רגעים בקריירה שבהם הרגשת שמגדרך היווה חסם או דווקא יתרון במסע האקדמי?

"בתחילת הקריירה שלי ידעתי שהנשים מתקדמות לאט. לקראת סוף הקריירה שלי הבנתי שהגברים שהתחילו איתי במסלול האקדמי עלו בדרגות מהר הרבה יותר ממני."

4. לאורך עשרות שנות הוראה ומחקר, אילו ערכים הכי רצית להנחיל לתלמידות ותלמידים שלך?

"רציתי לעורר בתלמידים התעניינות, סקרנות וספק – אבני היסוד של מחקר."

5. היום רק כ־27% מהפרופסוריות בישראל הן נשים. ממרום ניסיונך – מה לדעתך החסם הכי גדול שעוד עומד בפני נשים באקדמיה?

"ראשית המובן מאליו: עיקר דרישות הטיפול במשק הבית נופל עדיין על הנשים וזה גוזל מזמן המחקר. כמו כן, במערכת האקדמית הנשים צריכות להיות הרבה-הרבה יותר טובות כדי להתקדם ולעלות בסולם הדרגות."

6. האם לדעתך לתחומי הרוח, בהם את פועלת, יש תפקיד ייחודי בקידום שיח מגדרי ושוויון באקדמיה?

"בעולם הקלאסי יש התנהגות אחרת מן המוסכמות בזמן החדש. בהוראה ובהדגשה של השונה הזה אפשר להראות שהערכים האלה אינם מגונים בעולם הקלאסי והם התנהגות מקובלת, מה שמביא להרחבת הדעת ולקבלה של האחר."

7. איך את רואה את תפקידן של זוכות פרס ישראל, כמוך, כמובילות שינוי חברתי ומעוררות השראה?

"אני מקווה שנשים צעירות רואות שאפשר להגיע להישגים, גם אם ההכרה באה לאחר שנים רבות."

8. אם היית יכולה לתת עצה אחת לדוקטורנטית צעירה שחולמת להיות פרופסורית פורצת דרך – מה היא הייתה?

"לא לרצות את מדריך הדוקטורט, לשקול את ההערות ולעמוד על שלך. דוקטורנטית צעירה צריכה לראות לנגד עיניה כדגם וללכת בדרכה של זוכת פרס נובל פרופ' עדה יונת שלא נכנעה לספק שהטילו במחקרה."

9. מה הדבר הכי מפתיע שאנחנו לא יודעים עליך?

"אני שוחה כמעט מדי יום קילומטר וחצי."

10. אילו טיפים היית נותנת לחוקרות צעירות?

"לא להתייאש בקלות.