כשנערה צעירה מתחילה את דרכה העצמאית בעולם היא פתוחה בעיקר למקצועות הריאליים מכיוון שבבתי הספר מלמדים.ות אותם יותר לעומק מאשר את ההומניים ונותנים.ות להם יותר כבוד בעיקר בתיכון.
כשנערה מתבגרת תחומי העניין שלה משתנים, מכיוון שהיא מסתובבת יותר עם חברות ומפתחת יותר ביטחון עצמי ו"קל" לה יותר עם המקצועות ההומניים "החופשיים". למה אני אומרת חופשיים? מכיוון שבמקצועות ההומניים יש תמיד יותר מתשובה אחת אפשר לבטא רגשות וזה לגיטימי להגיד את דעתי.
בנוסף מקצועות הומניים יכולים הרבה פעמים להקל על מכאובים מן העבר כיוון שאת "שופכת" את הכאב שלך על הנייר בכך שאת בעצם מספרת את הסיפור שלך דרך העבודה שלך.
2. העניין השני הוא חברתי-משפחתי. החברה מכירה בעובדה שנשים מתעסקות במקצועות ההומניים וגברים בריאליים. מבחינת החברה ככה זה תמיד היה וככה זה תמיד יהיה.
לפעמים זה עניין משפחתי, משפחה תנסה לעשות מה שהיא יכולה כדי שלא תצטרכי לחוות כישלון ולכן היא אינה רוצה שתלמדי מקצועות ריאליים, שנתפסים בחברה כמקצועות יותר קשים. זה יכול להיות קשור גם בתפיסה החברתית שאישה היא לא המפרנסת העיקרית.
לפעמים את רואה שבסוף התיכון כמעט אין נשים (אם זה מסיבה משפחתית חברתית או נפשית) שבוחרות לעבוד/ללמוד מקצועות ריאליים לעומת זאת יש יותר גברים שבוחרים ללמוד/לעבוד במקצועות ריאליים אך גם יש שבוחרים במקצועות ההומניים. כלומר לגברים יש יותר אופציות.
כנערה את מרגישה שאת צריכה ללכת עם הזרם, לשייך את עצמך לאיזשהי קבוצה. את משכנעת את עצמך שאת באמת יותר אוהבת מקצועות הומניים גם אם זה לא נכון.
נערה בוחרת במקצוע הומני מפחד להיכשל ולהיות מנודה מהסביבה החברתית. היא בוחרת במקצוע ההומני רק כדי לרצות את החברה.
למשל אני אישית אוהבת מאוד את שני סוגי המקצועות. אמא שלי היא ציירת והיא אוהבת אמנות, ספרות, שירה והיסטוריה. אבא שלי לעומת זאת הוא מנהל כפר נוער והוא עוסק בחינוך. כלומר שני ההורים שלי הם אנשים הומניים.
אני חושבת שככל שיעברו השנים יהיה אפשר לראות ששתי הקבוצות של נשים וגברים כבר לא ככ נפרדות ושיהיו יותר נשים שמעוניינות ללמוד מקצועות ריאליים ולהתמקצע בהם. וכבר היום אפשר לראות שיש כבר הרבה גברים שבוחרים במקצועות ההומניים.
コメント