top of page

אנז'ליקה קרייזמן, כיתה י"ב, עירוני ב', מודיעין

הבחירה של בנות צעירות מגילי 12 עד 18 במקצועות מדעיים ולהצליח בהם מגיע מן האפשרות ‏של החברה לקבלן במקצועות אלו. אני יכולה לומר את החוויה האישית שלי בתור מי ‏שבחרה מקצוע מדעי – ביולוגיה והצליחה בו. שההצלחה שלי נבעה מהרצון להצליח ‏ולהגיע לתוצאות גבוהות. ואני חושבת שהתפיסה הזו גם באה לידי ביטוי מחוץ לתחום ‏הלימודי. כנשים ההתמודדויות שלנו בחברה הן נושאות משקל למי שאנחנו נהפכות להיות. ‏לדוגמה מגיל צעיר אנחנו מושוות לבנים בתחום הספורט או בחוויה האישית שלנו לעומת ‏הבנים. ומשם נוצרת תפיסה שבשביל להצליח צריכים לעקוף ואף להיות טובות יותר מן ‏הבנים. אך, החברה נותנת את מקומה רק לתפיסה הזו בגילאים צעירים. שהיכנסות ‏לאוניברסיטה מתרחשת לאחר שהבנות חוו המון מכושלים של ביטחון עצמי שבהן ‏החלומות של להיות מדען או לעסוק בקריירה בתחום מדעי נראה רחוק. בצבא יש השואות ‏גורפות בין בנים לבנות. והיכנסות לאוניברסיטה לתחום מדעי נראה לא מושך משום שיש ‏תפיסה מבית הספר (רוב המורות הם נשים [בבית ספרי היה כך]) שמקצועות הומניסטיים הם ‏לנשים שרוצות להקים משפחה. שהזמן שבו המקצוע המדעי לא יכול להיות מוקדש לזמן ‏משפחה. זהי תפיסה שאני לא מאמינה בה. אני מאמינה בשוויון מגדרי, ולשם כך אני ‏כותבת מאמר קצר זה בנושא שבוער בי. אנו יכולים להסיק שהשינוי שמתרחש אצל נשים ‏בגילאים בוגרים יותר נובעים מרצון להקים משפחה ומהתפיסה שאין מקום לנשים ‏במקצועות מדעיים, אם הינם רוצות זמן עם ילדים.

7 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page