דניאלה זמיר, כיתה י"ב, תיכון בגין, ראש העין

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מעניינת בבתי הספר: בנות מצליחות יותר מבנים במבחנים בתחומי המדעים- חשבון ואחר כך מתמטיקה, פיזיקה ועוד. אך בבואן לבחור מגמות לתגבור בתיכון ולהירשם לאוניברסיטה בבחירת לימודים גבוהים- ישנן יותר בנות שנרשמות ללימודים הומניסטיים (חינוך, פסיכולוגיה, אומנות, פילוסופיה ועוד) לעומת מספר הנרשמות ללימודי המדעים וההנדסה. והשאלה הנשאלת זה האם ההצלחה שלהן במקצועות מדעיים משפיעה על הבחירה בכיוון בחיים.

לפי דעתי ההצלחה של בנות במקצועות מדעיים לא משפיעה על הבחירה בכיוון בחיים.

ראשית אני חושבת כי מגיל צעיר מאוד, כמעט מרגע לידתם/ן, בנים ובנות עוברים סוציאליזציה שונה בהתאם למין אליו נולדו, באופן אשר מעצב את תפיסותיהם העתידיות בנוגע לתפקידם ולמקומם בחברה. כבר בשלב הראשוני ביותר, חנויות המשווקות מוצרי תינוקות ופעוטות מציעות מוצרים נפרדים לבנים ולבנות, המסמנים מגיל לידה מי בן ומי בת, ומלמדים את הילדים/ות שההבדל בין המינים הוא דבר שיש להדגיש ולהבהיר.

יתר על כן, אני מאמינה שאם יש מישהי שמצליחה וטובה במקצוע מדעי אך אין לה בזה עניין היא תיקח מקצוע אחר שמעניין אותה בנוסף אני חושבת כי גם בנים יכולים להצליח במקצועות מדעיים עם קצת יותר השקעה, כמו כן אני חושבת כי בנות יותר מתעניינות במקצועות הומניסטיים מאר מדעיים לעומת בנים שמתעניינים בעיקר במקצועות של חישובים ומדעיים ולכן גם אם פחות טובים הם בוחרים בזה כמקצוע לחיים.

לעומת זאת יש הטוענים כי אין הבדל בין בנים לבנות בבחירת כיוונים מקצועיים בחיים וכמובן לא בהצלחות שלהם בתקופת הלימודים בבית הספר.

אך הם טועים כיוון שכילדים אנו משקיעים ומצליחים וכאשר אנו רואים את ההצלחות זה מעודד אותנו לחשוב מה במה אנחנו טובים וכך חושבים מה נרצה לעשות בעתיד.

משתמע מכך כי ברוב המקרים ילדים מכוונים למקצוע כבר מגיל צעיר אך לא תמיד עם קשר להצלחות שלהם כילדים.