החודשים האחרונים היו מטלטלים עבור כולנו – ברמה הלאומית והאישית. ההשלכות של הטבח של ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו מורגשים בכל תחומי החיים, ומשפיעים באופן ישיר כמובן גם על העשייה האקדמית.
הטלטלה הזו הצריכה היערכות שונה גם מצידנו באפיק. מיד עם פרוץ המלחמה, החליט הוועד המנהל של אפיק באקדמיה להעניק מענק מיוחד שיסייע לחוקרות בשלב טרום הקביעות לקדם את המחקרים שלהן בימי המלחמה. המענק המיוחד נועד לסייע לחוקרות ב"רכישת זמן" (שירותי בייביסיטר) לקידום המחקר. עדיפות ניתנה לחוקרות מפונות, אמהות לילדים עם צרכים מיוחדים, אמהות יחידניות, חוקרות שבני/בנות זוגן במילואים או בתפקידים הדורשים היעדרות מהבית, מגויסות ובנות למשפחות שכולות. בשלב הראשוני הוענק המענק ל-31 חוקרות, ובהמשך גייס אפיק באקדמיה מימון נוסף והעניק את המענק ל-19 חוקרות נוספות, כך שמענק הסיוע ניתן ל-50 חוקרות.
בחודשים מאז פרוץ המלחמה, קיים אפיק באקדמיה מספר דיונים, בפורומים שונים, תוך התייעצות עם עשרות חוקרות, במטרה להציע מענים רלוונטיים לחוקרות המושפעות מהמצב. כפועל יוצא של אותם מפגשים נערך סקר מיפוי צרכים, בשיתוף פעולה עם האקדמיה הצעירה למדעים. מטרת הסקר למפות את הצרכים השונים של חוקרים וחוקרות בזירה האקדמית, הנובעים ממצב המלחמה המתמשך, ולהצביע על האתגרים השונים עמם מתמודדים החוקרים והחוקרות הישראלים בזירה הבינלאומית. תוצרי הסקר יסייעו לאפיק באקדמיה ולאקדמיה הצעירה למדעים ליזום מענים מתאימים ולפעול בשיתוף פעולה עם ראשי המוסדות האקדמיים וגופים רגולטוריים בעת המלחמה, וגם בתקופה שלאחריה עם החזרה לשגרה.
במקביל, קיים אפיק באקדמיה בחודש האחרון סדנה חד יומית ייעודית לחוקרות באמצע הקריירה שבה עסקו בהתמודדויות הייחודיות לחוקרות בשלב זה של הקריירה שלהן - בעת הזו של משבר מתמשך. המשתתפות, ממגוון אוניברסיטאות ותחומים חברות אפיק באקדמיה, קיבלו כלים ומושגים שיכולים לעזור לפרוח בשלב המאתגר של אמצע הקריירה בכלל, ובתקופת המשבר הנוכחי בפרט. ניתנה להן ההזדמנות לחשוב על הישגי הקריירה שלהן ועל הכיוונים אליהן הן היו רוצות להמשיך להתקדם. כמו כן, הן יצרו נטוורקינג מקצועי ואף רשת היכרות אישית. בסדנה הידידותית והאינטראקטיבית השתתפו חברות אפיק באקדמיה מכל אוניברסיטאות המחקר בארץ.
בונות מנהיגות – גם בתקופות משבר
לצד כל היוזמות האלו, המשכנו בפעילות השגרתית של אפיק באקדמיה. במסגרת זו, התקיים מפגש של "מועדון החוקרות", בו אירחנו את ד"ר תאיר קרזי־פרסלר, מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן (על המפגש וראיון עם ד"ר קרזי-פרסלר – באייטם הבא), שמרנו על קשר עם הדיקניות באוניברסיטאות השונות שחוו תקופה מאתגרת, וקיימנו מפגשים נוספים של תוכנית "طريقُكِ الأكاديميّة דרכך האקדמית", המיועדת לדוקטורנטיות ערביות.
כמו כן, קיימנו שני מפגשים של קבוצת "עושות מנהיגות" בחודשים האחרונים. במפגשים דנו במאפייני המנהיגות הנדרשת בהקשר משברי מתוך נקודת מבט של המונהגים, התייחסו למושג הכריזמה אל מול ביסוס אמון, ועסקו בהבנת מהות חווית המשבר ומהם הדגשים המנהיגותיים לאור הבנת "מה נשבר". סביב הבנת השבר האישי והלאומי התחדדה ההבנה של הצורך בדמות מנהיגותית מתווכת מציאות, מכילה ואמפטית. כמו כן עסקה הקבוצה בשאלת התקווה והחזקתה ודיוק הקריאה למנהיגות של המשתתפות באקדמיה ובחברה בכלל.
בנוסף היינו בין ארגונים רבים שהביעו התנגדות להצעת החוק לביטול הרשות לקידום מעמד האישה, מתוך החשש כי חוק זה יפגע בפעילויות השונות שנעשות, בתחומים מגוונים, להשגת שוויון מגדרי. יזמנו מכתב עליו חתמו למעלה מ-200 חוקרות באוניברסיטאות, חברות אפיק באקדמיה, בקריאה לעצור את הצעת החוק. המכתב נשלח לחברות הכנסת מכל המפלגות, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן, שר המשפטים יריב לוין, חברי הוועדה לקידום מעמד האישה, נשיאי האוניברסיטאות והרקטורים.