top of page

שירה אברהמי, בית חינוך ע"ש רבין, תל מונד

בהתלבטויות שהיו לי לפני בחירת המגמות בתיכון, כשהייתי בכיתה ט'. כיום כשאני עומדת לעלות

לכיתה י"א, (לאחר שעברתי בהצלחה שנת לימודים בתיכון במקצועות פיזיקה, ביולוגיה ומתמטיקה

מוגברים), ולאחר שקיבלתי צו ראשון לצבא, אני שוקלת עתודה אקדמאית ועולות בי שוב מחשבות

ותהיות איזה תחום אקדמי יהיה נכון עבורי ועבור משפחתי בעתיד. בחיבור זה אשתף במחשבות וההתלבטויות שלי בבחירת מקצוע לימודים באוניברסיטה בעתיד ואתייחס לפן החברתי והאישי.

אם בודקים בהיסטוריה של המקצועות המדעיים, כלימודים אקדמיים ומקצוע, ניתן לראות שבעבר

הלא רחוק לא הרבה נשים היו חלק מהפיתוחים וההצלחות המדעיות. נשים נתקלו במחסומים

ובקשיים בכניסה לעולם הזה לרוב בגלל סיבות חברתיות. שרי בכר ( 2011 ), מדריכה מחוזית לשוויון

בין המינים בחינוך מצטטת את פרופ' אורית חזן, מהמחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה

בטכניון, שמציינת את חשיבותו של חינוך על רקע סטריאוטיפי של התנהגויות ובחירות מקצועיות.

"היום ידוע כי לא קיימים הבדלים מגדריים בכישורים המתמטיים והמדעיים, וכי ההבדלים

המגדריים בהישגים של תלמידים ותלמידות במקצועות אלו, החל מבית הספר היסודי דרך

ההשכלה האקדמית וכלה בשוק התעסוקה, הם תוצאה של מבנים חברתיים. " עם הזמן יותר ויותר

נשים נכנסו לעולם המדעי. רק לפני שניים שלושה דורות(כחמישים שנה) תפקידי האישה, לגדל

ילדים, לטפח את הבית ולהיות עקרת בית למופת , היו יעד "לגיטימי " ומקובל לאישה. לא הרבה

נשים המשיכו לאקדמיה, ועוד פחות התבלטו בלימודי ה STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה

ומתמטיקה) שנחשבו מקצועות "גבריים". שרי בכר, מציינת כי במחקר שנערך במשרד החינוך ( 2002) נמצא כי למורות ולמורים בכל רמות החינוך יש ציפיות נמוכות יותר מבנות במתמטיקה ומדעים והם מפלים לטובה בנים לעומת בנות . עוד היא מציינת כי במחקר של יפה, הוכמן, כהן ( 2002 ) נמצא שבמסגרת הלימודים העל- יסודיים נשים נוטות לבחור תחומי לימוד שונים מגברים:

נשים מהוות רוב במקצועות החינוך ובמקצועות העזר הרפואיים בעוד שגברים מהווים רוב

במקצועות ההנדסה והאדריכלות. איזון מגדרי ניכר בלימודי הרפואה והמשפטים. במאמרה מצויין

כי עם זאת בשנים האחרונות מורגשת דחיפה חברתית ללימודים אלו והסטראוטיפים המאפיינים

לימודים אקדמיים "לגברים בלבד" הולכים ודועכים ונשים מצליחות לשבור תקרות זכוכית

בתחומים אלו. לדעתי, גם כיום נשים שוקלות את צעדיהן בתחום המקצועי והקריירה ולא פעם

מוותרות על שאיפותיהן האמיתיות כדי לגדל את ילדיהן ולאפשר לבן זוגן לפתח קריירה ולהביא

פרנסה. בכך, לדעתי, הן לפעמים מוותרות על הפוטנציאל האמיתי שלהן. כשמדובר במקצועות ה

STEM לרוב מדובר בתחום שפחות "מדבר" אל בנות ונערות גם כיוון שהן פחות מתעניינות בתחום

בגיל צעיר (או שהחברה פחות מעניינת את הבנות בתחומים אלו, קשה לדעת מה קודם) וגם כיוון

שחברתית הוא נחשב "גברי" יותר.

המידע הקיים בנושא מראה שהדרך שבה מלמדים מקצועות מדעיים לא תמיד מתאימה לבנים

ובנות בגלל אופן החשיבה של כל מין והאופן בו הם מתמודדים עם האופן בו החומר מועבר. שרי

בכר מציינת כי במחקר שנערך בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, על ידי פרופ' ענת זוהר

וד"ר דוד סלע, שעקב בשנים 1989 – 2000 אחר כיתות פיזיקה ברמת 5 יחידות לימוד עלה כי דרך

הוראת הפיזיקה בהיקף של 5 יחידות מהווה מכשול ללמידה של בנות בשל שני מאפיינים עיקריים:

התחרותיות הרבה הרווחת בכיתות אלה והעובדה כי הפדגוגיות המקובלות מדגישות למידת שינון

ופתרון בעיות בדרך אלגוריתמית ולא למידה לשם הבנה. באקלים כיתתי תחרותי מקובל לזרז את

התלמידים לענות במהירות. בכיתה כזאת אין מספיק זמן לחשוב על בעיות באופן מעמיק ולהבין

אותן באופן יסודי. בניגוד לכך, למידה הכרוכה בהבנה דורשת זמן ומחייבת אקלים כיתתי סובלני

המאפשר לתלמידים לשאול שאלות, לקיים דיונים מעמיקים ולהקשבה אחד לשני. מסקנות המחקר

מראות כי דפוסי הוראה המעודדים תחרותיות ולמידה אלגוריתמית, מזיקים לבנות יותר מאשר

לבנים ובכך מקפחים את זכותן לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהן בתחומי המתמטיקה.

מעניין גם לגלות שבנות בניגוד לבנים זוקפות את הצלחתן בתחומים מדעיים לגורמים חיצוניים ולא

ליכולת האישית שלהן. שרי בכר מציינת את דבריה של ד"ר רונית אשכנזי, כי הבנות פחות מאמינות

ביכולותיהן. במחקרים שהן מציינות עולה כי כאשר נשאלו תלמידים מצטיינים לגורמים

להצלחותיהם, תשובת רוב הבנים התמקדה ביכולתם האישית ובכישרונם, ואילו הבנות זקפו את

הצלחתן ל"השקעה", מבחן "קל", מזל, מורה שמסביר היטב ומגוון הסברים אחרים מלבד היותן

חכמות ומוכשרות. כיוון שמקצועות המתמטיקה והפיזיקה נחשבים בבתי הספר כמקצועות

"קשים", בנות נרתעות מלבחור בהם ( Kelly, 1987, Labuddle et al., 1981, ,Ormerod 2000 .)

המקצועות המדעיים וההנדסיים נחשבים למקצועות הישגיים ותחרותיים, שבהם ההתמודדות היא

אישית ועצמאית, ואילו הבנות מעדיפות למידה חברתית ולמידה בקבוצות המשלבת עבודת צוות

ולמידה חווייתית. בנוסף עולה, שרמת העמקה בחומר המדעי שונה בין בנים לבנות כך שבכיתות

פיזיקה רבות מלמדים בשיטה המסורתית על ידי הוראה ממוקדת מורה. בשיטה של הרצאה, ולאחר

מכן מוצגות בעיות שהתלמידים צריכים לפתור בעצמם, לרוב במהירות. פתרון הבעיות מתבסס על

תהליכים המבוססים על נוסחאות ולא על הבנה מעמיקה. ההערכה מתבססת על מבחנים המוגבלים

בזמן, והכיתה תחרותית בצורה קיצונית. למרות ששיטות הוראה אלו נמצאו כבלתי יעילות גם

לבנים וגם לבנות (Bruer, ,Bransford et al. ,1993 1999, ,Perkins 1992 ) - ניתן לראות במחקר

שסגנון זה מקשה יותר על הבנות. בנות פחות אוהבות מבנה לימוד הרצאתי ( Tamir et. al., 1974 ,)

ונמצא שהן סובלות יותר מהתחרותיות בכיתות הפיזיקה ( Zohar and Sela, 2003 ), הבנות מעדיפות

שיעורי פיזיקה המבוססים על דיון בקבוצות קטנות, העמקה ברעיונות, הבהרת העקרונות ובניית

הסכמות בקבוצה יותר מאשר ויכוחים בין חברי הקבוצה (Alexopoulou1997, Guzzetti and Williams, 1996, Hildelbrand, 1996, Walberg, 1967 ). "לבנות יש צורך חזק יותר מאשר לבנים

להבין לעומק את העקרונות הפיזיקאליים שאותם הן לומדות, והן מתוסכלות כאשר צורך זה אינו

מתממש, וההוראה מתמקדת באלגוריתמים לפתרון בעיות, מניפולציות מכניות על נוסחאות

ולמידה רוטינית." ( Zohar ana Sela, 2003, Hildelbrand, 1996, Boaler, 1997 .)

באופן אישי אני חושבת שאני אוהבת לאתגר את עצמי ואני מסוגלת להצליח בכל תחום שאבחר,

לא פחות מבן. בעיני, גם אם קיימים הבדלים באופן בנים ובנות מבינים ומתמודדים עם הלמידה

של מקצוע מדעי יש חשיבות רבה להשקעה וירידה לפרטים. בבית ספרי נוטים לעודד בנות להשתלב

בכיתות המדעיות אבל ללא מאמץ מצידי זה לא היה קורה. לגבי בחירת מקצוע באקדמיה בעתיד

אני נוטה לחשוב שאבחר מקצוע מדעי כלשהו למרות שאני יודעת שייתכן ואצטרך להיעזר

במשפחתי או בעזרה בתשלום כדי לשלב אימהות ביחד עם קריירה במקצוע שככל הנראה ידרוש

ממני שעות עבודה ארוכות. אם הייתי צריכה היום להמליץ לנערה צעירה מה לבחור הייתי מציעה

לה "לטעום מהכל" (לימודים מדעיים ואומנותיים) ורק אז לבחור. בעיני, העניין שיהיה לי בלימודים

אקדמיים ומקצוע מדעי גובר על החששות שלי שלא אצליח לנהל חיי משפחה ביחד עם קריירה ולכן

אתן לעצמי את החופש לבחור במקצוע "גברי" כי בסופו של דבר אם יותר ויותר נשים ייכנסו

למקצוע הזה הוא לא יישאר גברי יותר (כמו שקרה בלימודי רפואה ומשפטים) והחברה שלנו תשפר

את התנאים לנשים כך שהן יוכלו לשלב חיי משפחה וקריירה.

לסיכום, מבחינה חברתית אני מרגישה שאני כן מקבלת תמיכה ודחיפה ללמוד מקצועות שנחשבו

בעבר גבריים אבל בפועל אני רואה שאני עדיין נחשבת "מיוחדת" מפני שבחרתי שלושה מקצועות

STEM . באופן אישי אני מרגישה שבגלל שהמשפחה שלי רואה בבחירות שלי דבר טבעי ואפילו

מעודדת אותי לנסות ולהתנסות , בפועל יצא שזה הוכיח את עצמו כי הצלחתי להצטיין במגמות

האלו והמאמץ היה שווה. אני מאמינה שבעתיד אשאף לבחור מקצוע מדעי ואמצא את הדרך לשלב

חיי משפחה וקריירה. לדעתי החברה צריכה לעודד בנות להתנסות כבר מגיל צעיר, דרך הגנים ובתי

הספר, בכל תחומי העניין כדי שכבר בתיכון יוכלו להשתלב בקלות בלימודים אקדמיים מדעיים.

כמו כן החברה צריכה לקדם דרכים לאפשר לנשים לשלב קריירה ומשפחה בצורה שתעודד בנות

לפנות לתחומים שנחשבים גבריים כיוון שלבנות יש פוטנציאל לתרום לעתיד האנושות לא פחות

מבנים.

ביבליוגרפיה:

1 . בכר שרי, ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בהפרדה מגדרית. ) 2011 )

2 . מתוך: פערים מגדריים במתמטיקה ובמדעים בבית הספר היסודי, הערכת מצב והמלצות

)טיוטה(, הממונה על השוויון בין המינים, משרד החינוך ) 2002 (. אמירה זו מתבססת על:

American Association of University Women (AAUW), How schools shortchange girls. Washington ,

( DC: American Association of University Women Educational Foundation. (1992

3 . . שם, מבוסס על: יפה נ', והוכמן –כהן מ',(. נשים וגברים, הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה, ) 2002 )

4 . פרופ' ענת זוהר, האם יש דפוסי למידה "נשיים" ו "גבריים", המאמר מתבסס על מחקר

שנערך על ידי פרופ' ענת זוהר מבית הספר לחינוך האוניברסיטה העברית וד"ר דוד סלע

ממשרד החינוך, 2002 . לתוצאות המחקר ראו: Zohar, A. and Sela, D. (2002). Her physics, his physics: gender issues in Israeli advanced placement physics classes. International Journal of: Science Education, 25, 245-268

5 . ד"ר אשכנזי רונית " 'למה' 'מדוע' ו'איך' - בחירת בנות במקצועות טכנולוגיים במערכת

החינוך בישראל", עיונים, גליון מס' 4, אורט, אוגוסט 2007 .

13 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page