פרופ' רות קרק כלת פרס ישראל בתחום חקר הגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל

פרופ' רות קרק היא חוקרת פורצת דרך, שמביאה אל קדמת הבמה קולות שנשכחו מההיסטוריה – ובתוכן גם קולות של נשים. לאורך עשרות שנים שילבה בין עומק אקדמי למחויבות חברתית, והובילה מהלכים ששינו לא רק את המפה – אלא גם את מי שמסומנת עליה. זכייתה בפרס ישראל לשנת תשפ"ה היא עדות למחקר שמשפיע על החברה כולה.

1. מה הוביל אותך לבחור להתמקד דווקא בגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל?

"זהו תחום המכיל בתוכו ארץ ומלואה, הוא כולל נושאים מגוונים ומחייב גם עבודת שדה בשטח."

2. מחקרייך מדגישים את התרומה הנשכחת של נשים. למה לדעתך סיפוריהן נעלמו מההיסטוריה, ואיך אפשר להחזיר להן את המקום הראוי? "למרות תרומתן האדירה של הנשים ליישוב בארץ ישראל הן העדיפו להישאר מאחורי הקלעים. הן לא עסקו בפוליטיקה ובקידום עצמי."

3. כחוקרת בעלת שם עולמי, איך את רואה את מקומן של נשים באקדמיה כיום? האם לדעתך השתנה משהו מהותי בעשורים האחרונים? "לדעתי לא השתנה מספיק בעשורים האחרונים וגם קצב השינוי איטי מדי. ישנם תחומים רבים שנותרו "גבריים". גם באלו שעברו שינוי כמו בתחום הרפואה, התלוותה לכך ירידה בסטטוס."

4. פרסמת מחקרים גם על נשים כפריות ובדואיות יזמיות. מה גילית על הכוח הנשי בפריפריה ובחברות מסורתיות? "לא ניתן לענות בהכללה. מהמחקר שלי באזור ירושלים ובנגב עולה שקיים שינוי בתפקוד ובמעמד בתוך המשפחה של נשים יזמיות כפריות ובדואיות. יחד עם זאת ישנם נושאים כגון ירושה, ריבוי נשים ועוד שבהם החברה המסורתית עדיין שומרת על אי השוויון."

5. ועדת הפרס הדגישה את תרומתך לקידום נשים בעולם המחקר. מה לדעתך הכי חשוב לעשות היום כדי לפרוץ את תקרת הזכוכית באקדמיה הישראלית?

"לא ניתן יהיה לעשות את הפריצה ללא שיתוף בתהליך של שני המינים וגם אימוץ מדיניות של השוואה מתקנת."

6. מהו הגילוי ההיסטורי או המחקרי הכי מפתיע שנתקלת בו במהלך הקריירה שלך?

"יש רבים כאלה. אחד מהם היא תרומתם של הספרדים והמזרחיים לישוב בארץ ישראל. השני שבעליה הראשונה בשנת 1882 בעצם לא הייתה ראשונה. קדמו לה עליית החסידים בסוף המאה הי"ט והעליה מצפון אפריקה וגיברלטר במחצית הראשונה של המאה הי"ט. השלישי כדוגמה שהשכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות בירושלים הייתה שכונת מחנה ישראל של בני העדה המערבית ולא כמקובל שכונת נחלת שבעה של האשכנזים."

7. איך מצליחים לשמר סקרנות ומוטיבציה במחקר לאורך כל כך הרבה שנים, ולפרסם מאות מאמרים ועשרות ספרים?

"כשאוהבים את ה'עבודה' ומתעניינים בה יש מוטיבציה אדירה וסיפוק מהתוצרים. זה נמשך גם שנים רבות לאחר היציאה לגמלאות ועד להווה. אני מכנה זאת 'מחלה כרונית' במובן הטוב של המילה. נהנית מכל רגע!!!"

8. אם היית יכולה לתת טיפ אחד לדוקטורנטית בתחילת דרכה, מה הוא היה? "להתאמץ ולמצוא סיבות לא לוותר על המשך הדרך."

9. לאורך עשרות שנות הוראה ומחקר, אילו ערכים הכי רצית להנחיל לתלמידות ותלמידים שלך?

"להיות תמיד סקרניות-ים, ביקורתיים, ישרות-ים, ומקוריות-ים. לא להיסחף לטרנדים ולפוליטיקה אלא להישאר נאמנות-ים למקורות ראשוניים בני התקופה ללא אנכרוניזם."

10. היום רק כ־27% מהפרופסוריות בישראל הן נשים. ממרום ניסיונך – מה לדעתך החסם הכי גדול שעוד עומד בפני נשים באקדמיה?

"קשה לי לקבוע. יש חוקרות יותר מיומנות שעסקו בכך וגם נתנו המלצות. ביניהן בתי רונית קרק מאוניברסיטת בר אילן."

11. מה הדבר הכי מפתיע שאנחנו לא יודעים עליך? "שאני אוהבת טבע ובעלי חיים ובנערותי גידלתי בחדרי נחשים ועקרבים באקווריום. ומשהו אחר - כמורת דרך בעת לימודי הייתי נהגת מונית וגם נהגת אמבולנס מתנדבת."